החזרת הסיוע האמריקאי לאונר"א היא בבחינת אסון לפתרון הסכסוך, כאשר מוסדות החינוך של ארגון ה"פליטים" מלבים ומעודדים כבר מגיל צעיר לשנאת יהודים ועידוד לטרור
ב-14 ביולי חתם פיליפ לזריני, מזכ"ל סוכנות הפליטים הפלסטינים אונר"א, על מזכר הבנות חדש עם ממשלת ארה"ב, בנוגע להחזרת התמיכה האמריקאית לארגון, לאחר שזאת הופסקה בימי ממשלו של הנשיא הקודם דונלד טראמפ. ההבטחה להחזיר את המימון לאונר"א הייתה חלק מקמפיין הבחירות של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמילה האריס.
ההסכם שנחתם נראה על פניו כפריצת דרך. לראשונה אחת התורמות הגדולות ביותר לאונר"א לאורך השנים – עד ההקפאה של טראמפ התורמת הגדולה ביותר – לא מעבירה את הכספים ללא תנאי אלא מציבה שורה של דרישות ברורות על מנת שהסכום, שבמקרה זה מנה כ-135 מיליון דולרים, יועבר לידיהם. לכאורה, התפתחות שלא הייתה כמותה בכל 72 שנות קיומה של אונר"א.
על פי לשון ההסכם בתמורה לסכום הכספי אונר"א תוודא כי עובדיה שומרים על ניטרליות ואינם משמשים חלק מארגוני הטרור, במוסדותיה יהיה שימוש למטרות הומניטריות בלבד, היא תשפר את השקיפות הפיננסית ובעיקר תדאג שבתוכן ספרי הלימוד בבתי הספר של הארגון לא תהיה הסתה וקריאה לטרור.
נעצור לרגע ונחזור אחורה. 'מרכז בדין – לחקר מדיניות המזרח התיכון' פועל מעל ל-30 שנים במעקב ובתיעוד של ההתנהלות בספרי הלימוד ובמוסדות אונר"א ברצועת עזה. יותר מ-1000 טקסטים שהתפרסמו בספרי הלימוד נסקרו ונבדקו באמצעות חוקר המכון, ד"ר ארנון גרוס, מי שהיה סמנכ"ל המחלקה הערבית ברשות השידור.
הממצאים שעלו, שנה לאחר שנה, מהטקסטים של מי שאמורה להיות סוכנות ניטרלית הפועלת על פי ערכי האו"ם גם בלי שידרשו זאת ממנה, מלמדים כי בספרי הלימוד ישנה הסתה מתמשכת לטרור, דברי הלל ושבח לשאהידים ודה לגיטימציה מתמשכת לעצם קיומה של מדינת ישראל.
ישראל אינה קיימת בספרי הלימוד, המבוססים על ספרי לימוד של הרשות הפלסטינית, לא רק מחוץ לקווי 67' אלא אינו קיים כל זכר במפות ובשמות המקומות למדינת ישראל. פלסטין חי וקיימת על פני כל השטח ולכל היותר מוזכר הכיבוש הציוני או השטחים הכבושים. אין מדינה ליהודים לצידה. גם השפה העברית נמחקת כאשר תיעוד של מטבע מתקופת המנדט הבריטי בארץ מופיע תוך צנזור הכיתוב בעברית המופיע בו.
המטבע המקורי:
המטבע בספרי הלימוד של אונר"א:
בשיר פופולארי הנלמד בבתי הספר שואלים הילדים "היכן הפרשים שירכבו אל אל אקצא לשחררו מאגרוף הכפירה, מעוזרי השטן?" כאשר עוזרי השטן אלו כמובן היהודים השולטים במקום ובשיר אחר נקראים הילדים להילחם באש ובנשק לשחרורה של פלסטין. בשיר נוסף הם נשבעים להשמיד את הגזלן של ארצם, שברור לכל מיהו לשיטתם.
הדברים לא מסתיימים רק בקריאה כללית ובחזון שנשאר על הנייר. את ספרי הלימוד מעטרות תמונותיהם של שאהידים בעבר, כגון דלאל אל-מוגרבי, המחבלת מהפיגוע בכביש החוף בו נרצחו 35 אנשים בהם אנשים, נשים טף חפים מפשע.
עם תוכן לימודי שכזה, קשה להיות מופתעים כאשר צוותים שנשלחו על ידי מרכז בדין לתעד בימי החופש הגדול ברצועת עזה, מצאו את הצעירים מבלים את חופשתם במחנות של ארגוני הטרור ובראשם חמאס, בהם הם תועדו מתאמנים בנשק כיצד להרוג ולחטוף חיילים, לצד דגמים מעוצבים ומושקעים של טנקים ודגלי ישראל שנרמסים תחת רגליהם.
לא מפתיע גם לגלות כי צבא הילדים המחבלים של חמאס הוא ממובילי המתפרעים על גדרות רצועת עזה, במסגרת ההתפרעויות החוזרות ונשנות. ההסתה מניבה פירות מבחינת חמאס, שנהנה מהמגן האנושי שניתן לו בחסות הצבא המוסרי בעולם, שלא יורה אל עבר הנערים ובכך מאפשר להתפרעויות להגיע עד אל קו ההגנה האחרון של הגדר ברצועה.
כך אנו מוצאים עצמנו קמים למציאות בה חיילים נורים מטווח אפס לאחר שלא התאפשר בהוראות הפתיחה באש לנטרל את האיום מרחוק, מתוך חשש לחיי הילדים. החייל בראל חדריה שמואלי שנהרג היה קורבן לניצול הציני של ארגוני הטרור את הילדים המחבלים, שמתודלקים בשנאה ובהסתה, במהלך שנת הלימודים בבתי הספר של אונר"א ובחופש הגדול בחסות קייטנות חמאס.
אם נחזור לסיבה בגינה התכנסנו, אולי נוכל סוף כל סוף לראות ניצוץ של תקווה לשינוי אמיתי. הכסף הוא המניע לכל וארה"ב הציבה תנאים שאמורים להתחיל ולעקור מהשורש, מהבסיס, את הדלק שמניע את כל מעגל הדמים. ההסתה תמצא את דרכה מחוץ לבתי הספר של אונר"א, והילדים יעסקו בחינוך לערכים הולמים קצת יותר ארגון הומניטרי.
לרוע המזל, הניצוץ כבה במהרה. ישראל למודת ניסיון מהשחיתות וההתנהלות הפגומה של אונר"א, שהכספים המעוברים אליו מוצאים את דרכם לא פעם לכיסי בכיריו, השיג לידיו פנייה עיתונאית שהגיעה בעקבות ההסכם לדוברת אונר"א, תמרה אל ריפאי. הדוברת נשאלה אלו צעדים קונקרטיים מסוגלת ותנקוט אונר"א, על מנת לקיים את חלקה בהסכם ולהוציא את ההסתה מספרי הלימוד שלה?
התשובה שהתקבלה מאל ריפאי הייתה כי "לאונר"א אין תוכנית לימודים משלה ואינה מנפיקה או מדפיסה תכני לימוד משלה. בהתאם לפרקטיקה המוכחת בחינוך לפליטים, אונר"א עושה שימוש בתוכניות הלימוד של הממשלות המארחות כדי לסייע לילדים לעבור מבתי ספר של אונר"א לבתי ספר מקומיים".
משמעות הדברים היא שאונר"א תמשיך להשתמש בספרי בית הספר של הרשות הפלסטינית או במילים אחרות, בשנת הלימודים החדשה, עדיין ייעשה שימוש בספרי הלימוד הנפיצים של הרשות הפלסטינית עם דלאל מוגרבי, עוזרי השטן ודה לגיטימציה למדינת ישראל. במצב העניינים הזה, ההסכם עם ארה"ב הוא למעשה אות מתה מבחינת אונר"א. אפס שינוי יעשה בתוכניות הלימודים. לא ערכי האו"ם ולא קידום השלום בין הצדדים. מעשה הונאה ורמייה של סוכנות הפליטים הפלסטינית.
הבעיה היא שהכסף האמריקאי כבר נמצא בחשבונות הבנק של אונר"א. אם הייתה תקווה שהמחסור במזומנים יכריח אונר"א לפעול, ברצונם או שלא, הרי שהדבר לא יקרה בסבב הזה. ארה"ב חתמה על הסכם והעבירה את הכספים עוד בטרם ווידאה כפי שהייתה צריכה, כי אכן יש עמידה בתנאים שהציבה לאונר"א.
השאלה העומדת על הפרק כרגע היא מה יתרחש בפעם הבאה שארה"ב תידרש להעברת כספים לאונר"א. האם אז היא תטיל ספק בהגינותה של אונר"א ותדרוש לראות תוצאות בשטח בטרם תעביר את התקציב? האם היא אכן תעמוד על כך שההסתה ועידוד הטרור יפסקו על מנת להימנע מכספים אמריקאים לממן עידוד טרור ופגיעה בחפים מפשע? האם השקיפות הכספית שהייתה אחת התנאים בהסכם הנוכחי תבוא לידי ביטוי כך שניתן יהיה לדעת להיכן ולטובת מי הועברו הדולרים הרבים?
72 שנים אחרי הקמתה של סוכנות הפליטים הפלסטינית, שנועדה לפתור את בעיית הפליטים הפלסטינים אך רק החמירה אותה והגבירה את המתיחות בסכסוך הישראלי פלסטיני, צריך להמשיך ולהילחם על המובן מעליו והוא שכספים שנועדו לעשות טוב, לא ישיגו את המטרה ההפוכה. הדרך לעשות זאת פשוטה יותר משניתן לחשוב, והיא מתחילה בהצבת הדרישות האלמנטריות וכמובן בקיום הסכמים שנחתמו ונועדו לממש מטרות אלו.
לצערנו הרב כאן בישראל, משרדי ראש הממשלה, החוץ והביטחון לא מביעים כל התנגדות למערכת החינוך הנוכחית של אונר"א, המקבלת 58 אחוזים מתקציב הארגון, וזאת למרות הצהרות של שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן. מעל ל-30 שנים של מעקב ותיעוד לא הראו סימנים לשינוי אמיתי בשטח.
מאת דוד בדין הוא מנכ"ל 'מרכז בדין – לחקר מדיניות המזרח התיכון'