החלטת גינוי חריפה נגד תכנים מסיתים במערכת החינוך הפלשתינית עברה ברוב גדול בפרלמנט האירופי, ובעקבותיה גם החלטה על פתיחה במחקר מעמיק על טיב התכנים, אך שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזף בורל התחייב לעמוד בפרץ ולמנוע כל פגיעה בהמשך התקצוב האירופי לרשות הפלשתינית.
באחרונה העביר הפרלמנט האירופי החלטה המגנה את הרשות הפלשתינית על המשך ההסתה לאלימות, אנטישמיות ושנאה בספרי הלימוד שלה, זו השנה הרביעית ברציפות.
ההחלטה הזאת קראה להקפאת המימון לרשות הפלשתינית, עד שתוכנית הלימודים שלה תותאם לסטנדרטים בין־לאומיים של שלום וסובלנות וסממני השנאה יוסרו.
על כתיבת הספרים אמונים פקידי אגף פיתוח התכנים של משרד החינוך הפלשתיני, שאת משכורותיהם משלם האיחוד האירופי, ולכן החלטת הגינוי עברה בהליך הפיקוח השנתי של האיחוד האירופי על תקציבו, הליך שבוחן כיצד הושקעו כספי משלמי המיסים בפרויקטים שבוצעו מטעם האיחוד. ההחלטה עברה ברוב מוחץ של 451 תומכים מול 151 מתנגדים וחמישה נמנעים, בעקבות תמיכתן של מפלגות המרכז־שמאל שהצטרפו להחלטה שמנוסחת באופן ביקורתי וחסר תקדים כלפי הפלשתינים.
לראשונה, החלטת הגינוי האירופית קושרת במפורש את ההסתה בספרי הלימוד שהיא מממנת להתגברות פיגועי הטרור הפלשתיני מצד תלמידי בית ספר ובני נוער בזמן האחרון. באופן תקדימי היא מכירה בקיומה של אנטישמיות ודורשת במפורש את הסרתה מתוכן הלימוד, בעוד החלטות קודמות שאומצו לא קראו ישירות להסרת תכנים אלא רק הזכירו קיום של הסתה לאלימות ודרשו באופן מעורפל יותר שהתכנים הפלשתיניים יעמדו בערכי האו"ם.
נוסח ההחלטה חוזר על האיום במניעת מימון מהרשות הפלשתינית שהעביר הפרלמנט בדצמבר האחרון, אם ספרי הלימוד לא ישתנו. הוא אף שב ומדגיש כי תוכני השנאה עדיין לא הוסרו, חרף טענותיהם והבטחותיהם של הפלשתינים לאיחוד האירופי שהספרים עברו שינוי לטובה. בנוסח ההחלטה אף נזכרות בקשות חוזרות ונשנות של הפרלמנט לפלשתינים בנושא תוך דרישה "לבדוק היטב" שהרשות הפלשתינית תשנה את "תוכנית הלימודים המלאה במהירות".
הפרלמנט האירופי הצביע לא פחות מחמש פעמים נגד ניסיונות למחוק או לעדן את מלל ההחלטה, לאחר קמפיין לובינג נרחב של המשלחת הפלשתינית לבריסל ושל ארגונים פרו־פלשתיניים.
נציב האיחוד האירופי, שאמון על כספי הסיוע לפלשתינים, אוליבר ורהלי, הצהיר עוד לפני קבלת ההחלטה שמימון אירופי לא ישמש להסתה כלפי ישראל והבטיח שהאיחוד יממן מחקר נוסף בנושא הסתה ואנטישמיות בספרי הלימוד של הרשות הפלשתינית.
בפגישה עם שר החוץ אלי כהן שנערכה בדצמבר האחרון הצהירה נציבות האיחוד האירופי שנדרשים שינויים "חיוניים" בתוכנית הלימודים של הרשות הפלשתינית, והבטיחה ש"רפורמה נוספת בתוכנית הלימודים תטפל בסוגיות בעייתיות בפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי".
בתום הפגישה הצהיר ורהלי על מחקר עומק שני בנוגע להסתה לרצח ולאנטישמיות בספרי הלימוד במערכת החינוך הפלשתינית. המחקר הראשון נערך בשנת 2019. "יש לנו אינטרס משותף להבטיח חינוך לדור הבא התומך בשלום ובדו־קיום", הוא הצהיר.
מכון המחקר הבין־לאומי IMPACT-se, החוקר ומנתח תכנים של ספרי לימוד ברחבי העולם ומעודד עיסוק בשלום ובסובלנות, הציג לאיחוד האירופי מחקרים על התכנים של ספרי הלימוד ברשות הפלשתינית, ישראל ומדינות נוספות באזור לקראת ההצבעה. המלצות אלו שימשו בסיס להחלטת הגינוי.
מרכוס שף, מנכ"ל מכון המחקר, אומר: "זו מבוכה גדולה לפלשתינים, שפעלו בבריסל קשות נגד ההחלטה. זו אינדיקציה לזעם ולתסכול של האירופים מאסטרטגיה לאומית פלשתינית הכוללת הסתה של תלמידי בית ספר לשנאה ולאלימות וממומנת מכספי משלמי המיסים שלהם".
הפיזיקה של הרוגטקה
עד כאן נשמעת ההחלטה כבשורה אופטימית ואולי אפילו יוצאת דופן. באוזניים ישראליות היא אף נשמעת כשינוי מגמה מצד האיחוד האירופי. אלא שההחלטה החשובה הזו התקבלה בפרלמנט האירופי, שהוא למעשה גוף בלי הרבה שיניים, אם האיחוד האירופי עצמו אינו מעוניין באותם אינטרסים. שר החוץ האירופי, ג'וזף בורל, נחשב - בלשון המעטה - למי שמעדיף את הצד הפלשתיני על פני זה הישראלי. כששמע על החלטת הפרלמנט האירופי מיהר לזלזל בה, אבל כששמע את ההצהרה של הנציב ורהלי על מחקר נוסף - ביטל אותה בזעם כבוש.
"הרשות הפלשתינית נמצאת במצב קשה, והיא מסתכנת בפשיטת רגל אם המימון מהאיחוד האירופי ייעצר בצורה כלשהי בגלל התניות מיותרות. אני לא אתן לדבר כזה לקרות", הצהיר בורל.
הוא התייחס להחלטת הפרלמנט האירופי, שאישר את הסיוע האירופי לרשות הפלשתינית אבל דרש להתנות אותו ב"הסרת החומר הבעייתי ומעורר השנאה בספרי הלימוד של מערכת החינוך הפלשתינית".
"הנושא כבר טופל על ידי שרי החוץ האירופים באופן ישיר מול הרשות הפלשתינית, וההחלטה של הפרלמנט לא מוסיפה או מורידה. אנחנו לא צריכים שום מחקר חדש בנושא החינוך הפלשתיני. הדבר הזה נועד לעכב את הסיוע", קבע בורל והוסיף: "אנחנו לא צריכים מחקר חדש או כל דבר אחר שיעכב את תשלום הסיוע הכלכלי לחינוך הפלשתיני שרבים זקוקים לו - ואנחנו לא ניתן יד לדבר הזה".
אגב, כשחוזרים לאחור, למחקר שנערך בשנת 2019 מטעם האיחוד האירופי, מגלים שסביר שגם אם הארגון היה עורך אחד כזה - התוצאות היו יכולות דווקא לחזק את דעת בורל ולא לסתור אותה. המחקר ההוא, שבחן הסתה בספרי הלימוד של הרשות הפלשתינית והושקעו בו יותר מרבע מיליון אירו, קבע כי בספרי הלימוד הפלשתיניים יש הכרה במדינת ישראל וקיומה לא נשלל. את ההסתה ניסה גם כן לגמד.
אלא שמאוחר יותר התברר שהמכון הגרמני שביצע את המחקר, לא הבדיל כל כך בין ערבים ישראלים לפלשתינים. וכך ספרי הלימוד הפלשתיניים שאינם מפוקחים על ידי מערכת החינוך הישראלית נכללו בו לצד ספרי הלימוד המשמשים בבתי ספר של ערביי ישראל, שעליהם דווקא יש פיקוח. הספרים האלה אכן כללו תוכן שמקדם את ההכרה במדינת ישראל ועוסק בסובלנות ובקבלת האחר. באחד הספרים, לדוגמה, הוצגה מפה מספר ישראלי ועליה השם ישראל - וזו לדוגמה הוכחה להכרה בה.
במאי 2021 הקפיא האיחוד האירופי את מלוא המימון שלו לרשות הפלשתינית במשך יותר מ־13 חודשים, בגלל שימוש בכספי סיוע אירופי לכתיבת ספרי לימוד חדשים שמסיתים לאלימות. מעבר הכספים הוקפא לאחר החלטה דומה שהעביר הפרלמנט האירופי הקוראת להתנות את כספי הסיוע בשינוי התכנים.
שר החוץ האירופי הזכיר את המהלך הזה וטען שהיה מוטעה מיסודו. "תשלום הסיוע האירופי עמד בפני עיכובים לפני שנתיים, וזה גרם לכך שאזרחים פלשתינים לא קיבלו עזרה שהיו זקוקים לה. אני נחרץ מאוד, ואיאבק בכל ניסיון לפעול נגד דעתי. אין שום תירוץ שמצדיק את עיכוב הסיוע לחינוך הפלשתיני - גם אם למישהו נראה שהתירוץ שלו צודק מאוד", סיכם.
כשרוצים להבין את עצימת העיניים האירופית ואת המשך המימון לטובת ההסתה, די לקרוא מעט מתרגומם של ספרי לימוד שהוצג לאורך השנים האחרונות - בניסוחים שהולכים ומחריפים משנה לשנה.
כך לדוגמה, באחד מספרי הלימוד נשאלים תלמידים בבתי ספר יסודיים פלשתיניים מה הם החובות המוטלים עליהם כלפי מסגד אל אקצה. "לבצע ג'יהאד ולמות כשהיד למען שחרורו", הייתה התשובה לשאלה זו, שכוללת הנחייה מעשית לרצח יהודים.
בספר היסטוריה התבקש תלמיד כיתה ט' למנות "מאפיינים של יהודים". התשובה הנכונה היא "עוינים, ערמומיים, בוגדניים ומסוכנים".
הסתברות לומדים נערים פלשתיניים באמצעות דוגמה על ישראלי שיורה על מכוניות פלשתיניות חולפות. התלמידים נשאלים: "אם ההסתברות שהכדור הראשון יפגע במכונית היא 0.7, והמתנחל ירה לעבר עשר מכוניות, כמה מכוניות אתה מצפה שייפגעו?".
משוואות ליניאריות במתמטיקה נלמדות באמצעות הטבח במערת המכפלה שביצע ברוך גולדשטיין. התלמידים מונחים "לחשב את מספר השהידים והפצועים בטבח, אם ידוע שמספר הפצועים הוא פי חמישה ממספר השהידים. הנח כי מספר השהידים בטבח הוא X שהידים".
לשם לימוד הבנת הנקרא מסופר על "קצין ציוני" בעזה שיורה שלא בצדק בדייג פלשתיני בעזה לעיני בנו (שלאחר מכן נעצר), כעונש על שחזר מאוחר לנמל. הקטע מלווה בתמונה מטרידה של חייל צה"ל שמכוון את הרובה שלו לעבר ילד פצוע בעל עין אחת.
ההסתה מקיפה את כל תחומי החינוך וכוללת גם מוטיבים אנטישמיים. כך לדוגמה בספר לימוד העוסק בכלכלה מופיע איור ובו זרוע עם מגן דוד אוחזת בגלובוס, ומצוין בו ש"הציונים שולטים באירועים גלובליים באמצעות השפעה יהודית הדוחפת מדינות לצאת למלחמה".
ואיך מודדים את כוח הכבידה בספר הפיזיקה? באמצעות איורים של ילד אוחז באבן ויורה ברוגטקה לעבר חיילים.
וכל זה על קצה המזלג. ספרי הלימוד הפלשתיניים כוללים שירי הלל לטבח הספורטאים במינכן, האדרה של מחבלים שביצעו פיגועים קשים בישראל והצגתם כדמויות מופת שיש לחקות את מעשיהן, לימוד חיבור וחיסור בשיעורי מתמטיקה בעזרת ספירת שהידים שמתו באנתיפאדות והעברת מסר ש"המוות הוא יותר טוב מאשר החיים" המבקר את מי שמבקשים לחיות חיים פוריים ושלווים במקום להיאבק באלימות במטרה למות במאבק נגד ישראל.
אגב, הסכמי אוסלו, שיחות עם ישראל, לכל אלה אין זכר. ישראל כן מואשמת בספרי לימוד שלומדים רוב הילדים ברשות כי כבר כמה פעמים ניסתה "לפגוע במזיד במסגד אל אקצה".
בכלל, ישראל מתוארת כגזענית, והקמתה על ידי "כנופיות ציוניות" היא "צורה של אפליה גזענית נגד הפלשתינים".
מהדקים את הפיקוח
בשנה האחרונה התפשטה ההסתה הפלשתינית בבתי הספר והשלכותיה התעצמו. יותר ויותר ניסיונות פגיעה ביהודים וישראלים, כולל פיגועים שהסתיימו בנרצחים, בוצעו על ידי בני נוער בני 13–15 שהושפעו מספרי הלימוד ומהנרטיב ורוח ההוראה בבתי הספר, ובעצם יישמו את מה שמערכת החינוך הפלשתינית דוחפת אליו.
העיתונאי החוקר דוד בדין, מנהל מרכז המחקר 'בדין' העוסק בנושא הפלשתיני ובאונר"א עשרות שנים, מסביר ל'בשבע' שמעבר לעובדה שהאיחוד האירופי אינו רוצה באמת ובתמים לחולל שינוי - הרי שגם ישראל לא די מתעקשת לקדם אותו.
"אין שום פיקוח על התכנים בספרי הלימוד הפלשתיניים. רק בממשלה הנוכחית, אחרי כל השנים, מדינת ישראל מתחילה לדרוש אותו באמצעות משרד החוץ ממדינות שתורמות לרשות הפלשתינית. ישראל הייתה פסיבית בנושא הזה לאורך שנים רבות, אף שמערכת החינוך הפלשתינית לא הפסיקה להסית ואף הגבירה את ההסתה", מסביר בדין.
אנחנו רואים החלטה של הפרלמנט האירופי שבאוזניים ישראליות נשמע שיש לה תרומה רבה מאוד למאבק בהסתה. לא כך?
"הפרלמנט האירופי הוא גוף שבאופן יחסי סיפמטי מאוד לישראל. כבר שנים ספורות הוא מעודד פיקוח על ספרי הלימוד הפלשתיניים ואף התניה של הסיוע למערכת החינוך של הרשות בהפסקת ההסתה, אך האיחוד האירופי עצמו מתנגד לצעד כזה ומקעקע אותו בכל דרך אפשרית. בעבר שמענו מאירופה גינויים למערכת החינוך הפלשתינית ולהסתה הקשה בה, אבל בגזרת המעשים לא נעשה הרבה.
"פרסום ההחלטה של הפרלמנט בעצם עלול ליצור תופעה הפוכה. כל מי שלא מבין את הניואנסים בין הפרלמנט האירופי לאיחוד האירופי, חושב שאפשר להוריד מעט את הלחץ מהאירופים מתוך הבנה שהם מתכוונים לפעול בכל הכוח נגד ההסתה. למעשה המצב הפוך, וצריך להגביר את הלחץ על האיחוד האירופי כדי שמשהו שם יזוז".
בדין מגלה לנו שבגזרה אחרת דווקא יש מי שמבין את עוצמת ההסתה במערכת החינוך הפלשתינית ופועל נגדה. לדבריו, בימים אלה מעכבת ארצות הברית כ־300 מיליון דולרים המיועדים לתמיכה בבתי הספר של אונר"א, בגלל הסירוב לשינויים במערכת החינוך ולפיקוח הדוק ביותר על התכנים שנלמדים במוסדות של האו"ם.
הצעה שמקודמת גם היא באחרונה על ידי חברי קונגרס רפובליקנים ודמוקרטים, וכבר אושרה בוועדת החוץ של בית הנבחרים, קובעת כי מחלקת המדינה האמריקנית תהיה מחויבת להגיש לקונגרס דוחות שנתיים על חומר חינוכי פלשתיני מסית ואנטישמי.
מטרתה של הצעת החוק היא שמחלקת המדינה תודיע לקונגרס אם ניתן סיוע חוץ־אמריקני ליצירת ספרי לימוד המשמשים בבתי ספר פלשתיניים וכוללים תוכני הסתה וקריאה לפגיעה ביהודים ובישראלים.
"במשך עשרות שנים, ארצות הברית והעם האמריקני היו התורמים הגדולים ביותר לפלשתינים, לרשות הפלשתינית ולאונר"א, אבל אין מדובר בצ'ק פתוח ללא הגבלה", מסביר חבר הקונגרס האמריקני בראד שרמן. "את הכסף האמריקני צריך להוציא בתבונה ובאופן המשקף את הערכים שלנו הכוללים סובלנות, שיח ושלום. לצערנו, במקום לעסוק בקידום מדינה פלשתינית לצד ישראל, תוכנית הלימודים הפלשתינית הנוכחית מוחקת את ישראל מהמפות, מתייחסת לישראל רק כאל אויב, ומבקשת מילדים להתאבד כדי 'לשחרר את כל האדמה שבין נהר הירדן לים התיכון'".
לדבריו, "הפסקת ההסתה והאלימות בתוכנית הלימודים הנלמדת לתלמידי בית ספר פלשתיניים אינה רק עניין של ביטחון ישראל - זו חובה שהרשות הפלשתינית ואונר"א חייבות למוטבים שלהן, ילדים שראויים לחינוך איכותי שמטפח את עתידם במקום לתמרן אותם למות או לעסוק באלימות שלא תקדם אותם לעולם".
חבר הקונגרס בריאן מאסט מהמפלגה הרפובליקנית הצביע גם הוא בעד ההצעה. "ילדים לא נולדים עם שנאה מובנית. מדובר במונחים קלוקלים שנרכשים במערכת חינוך, ואין שום סיבה שמשלמי המיסים בארצות הברית יממנו סוג כזה של הוראה. הצעת החוק הזאת יכולה לעזור בשבירת מעגל שכולל דורות של שנאה ולשנות את המשוואה כולה. אנחנו צריכים להבטיח שאנטישמיות ושנאה לא יתחילו באף מערכת חינוך בעולם ולקוות שהתלמידים של היום - מנהיגי המחר - ילמדו את ערכי השלום והאחווה".
הצעת החוק האמריקנית מראה שהמאבק בהסתה הפלשתינית הוא לא רק בגדר האפשר אלא יכול להיות מתורגם למציאות. במשך שנים רבות ניסו במערכת המדינית הישראלית למצוא את הדרך לטפל בסוגייה הזו, ואכן נראה שדווקא שר החוץ הנוכחי אלי כהן מעלה את הנושא כמעט בכל פגישה עם נציג אירופי כדי לנסות לשנות את המצב. אומנם השינוי מהצד האירופי עוד לא נראה באופק, אבל ניכר שיש לא מעט מדינות שתוהות מה בדיוק נעשה בכסף הרב שהן תורמות למערכת החינוך הפלשתינית, לצד אחרות שעדיין בוחרות לעצום עיניים במקרה הטוב או לתת את ה"סיוע" אף שהן יודעות בדיוק למה הוא משמש, במקרה הרע.