ארצות הברית מעכבת תרומה של עשרות מיליוני דולרים לסוכנות הסיוע של האו"ם לפליטים הפלסטינים (אונר"א). זאת, עד לקבלת דוח תקופתי של הנהלת הארגון שבו היא אמורה לפרט כיצד עמדה בהתחייבויותיה בהסכם עם הממשל בוושינגטון מיולי 2021.
אחרי שב-2018 דונלד טראמפ קטע את המענקים לאונר"א בעזה, הנשיא ג'ו ביידן השיב את התרומות מארה"ב לעזה בתוספת כוכבית: שיטת העברת הכספים לארגון עוברת כעת דרך חשבון נאמנות שאליו מופקדים הכספים, ומשם הם עוברים לאונר"א במועדים קצובים ורק אם הסוכנות עמדה במחויבויותיה. בין ההתחייבויות - מניעה של פעילות טרור במתקני הארגון או על ידי פליטים הנתמכים על ידו, פיקוח ובקרה על מערכת החינוך וספרי הלימוד של הארגון כדי לוודא שאין בהם הסתה לאלימות וטרור ועוד. ההסכם, שעליו חתם פיליפה לזריני העומד בראש הארגון, זכה לביקורת חריפה של הארגונים הפלסטינים שדרשו מארצות הברית לסגת מדרישותיה.
"מטרת אונר"א היא לשמר את הפליטות"
בחודשים האחרונים יש הפגנה קבועה בסופי השבוע מול משרדי הארגון ברצועת עזה, הטוענים כי התנאים המגבילים סותרים את עקרונות האו"ם. ראיון שנתן באקר אבו ספיה, מבכירי החזית העממית לשחרור פלסטין ברצועת עזה, לערוץ אל ג'זירא חשף את המטרה האמיתית שהוא רואה באונר"א. לדברי אבו סאפיה: "כל מטרתה של סוכנות הסעד של האו"ם, היא לשמר את הפליטות ואת זכויותיהם ומטרותיהם של הפליטים".
כלומר, לא לספק שירותי בריאות חינוך וסעד לפליטים הפלסטינים, אלא לשמר את מעמדם כפליטים. דברים אלה מאששים את הטענות נגד אונר"א ונגד השימוש שעושים בו ארגוני הטרור בעזה - הארגון כי לא מביא לסיום מצב הפליטות ושיפור מצבם של הפלסטינים בעזה, אלא משמר את המצב הקיים והנפגעים הראשונים הם כמובן הפליטים הנצחיים ברצועה.
עד הנסיגה של טראמפ, ארה"ב הייתה התורמת העיקרית של הסוכנות ומימנה כשליש מההוצאות הכספיות שלו שעמדו בשנת 2017 על 1.1מיליארד דולר מדי שנה. בהודעה רשמית מטעם מחלקת המדינה האמריקאית ב-2018, נכתב כי פעילות הסיוע לפליטים היא "הליך פגום מהיסוד. ומעבר לבור התקציבי עצמו והכשל בחלוקת השותפות בנטל באופן ראוי ומתאים, המודל העסקי הבסיסי וההתנהגות הפיננסית של אונר"א - שמבוססים על קבוצה של זכאי סיוע שמתרחבת בלי סוף ובמהירות גוברת - הם פשוט דבר שאינו בר-קיימא ושנמצא במשבר במשך שנים רבות".
עם עליית ביידן לנשיאות חודש הסיוע בהדרגה. ביולי 2021 נמסר על תמיכה בהיקף של 150 מיליון דולר לסוכנות, עוד 70 מיליון דולר יועדו למיזמים בתחום הרווחה והתעסוקה ובחודש שעבר עוד 100 מיליון. אלא שכאמור, חלק ניכר מהכסף הזה עדיין לא הועבר, והעיכוב מוסבר במחלקת המדינה האמריקנית בבקרה ההדוקה על פעילות הארגון בהתאם להסכם שנחתם באותו החודש.
דוד בדין, פעיל ועיתונאי ישראלי העוקב אחר פעילות אונר"א כבר שנים, תומך במהלך מהאמריקני. "דווקא ממשל ביידן עשה עבודת עומק", אומר בדין. "בין השאר בגלל לחץ שהפעילו סנטורים ידידי ישראל. הממשל הכניס שורה של תנאים להסכם עם אונר"א כדי לוודא שאין בפעילותו תמיכה בטרור". ב-2021 ארצות הברית חזרה להיות התומכת העיקרית בארגון עם סכום של 320 מיליון דולר, גרמניה מעניקה 176 מיליון והאיחוד האירופי 117 מיליון.
בינתיים ארה"ב מפשירה כספים לטהרן
מסרים מארה"ב, אירופה ואיראן עצמה מסמנים שחזרתה של איראן להסכם הגרעין מתקרבת. לא ברור איך זה קורה בזמן שאיראן ממשיכה להעשיר אורניום, אבל מה שכן ברור הוא כי האינטרס האיראני לחזור להסכם גובר. הנשיא החדש ראיסי מסתכל על מדינתו. הכלכלה האירנית בשפל חסר תקדים, השכר הממוצע ירד, במקביל לעליות מחירים בשל הסרת סובסידיות, והממשלה לא מצליחה לטפל באסונות טבע כמו הבצורות בקיץ וההצפות בחורף. דוח שפרסם משרד העבודה והרווחה בטהרן מלמד שבכל חודש בשנה שעברה כ-350 אלף איראנים ירדו מתחת לקו העוני. ובסך הכל חיים מתחת לקו הזה באיראן כ-30 מיליון נפש, יותר משליש מהאוכלוסייה.
בסוג של צעד בונה אמון, ארצות הברית שחררה 65 מיליון דולר מכספי איראן מהתמורה לנפט, שהיו מוקפאים בקוריאה הדרומית. אחד מהתנאים לכך היה שהכסף ישמש לתשלום חובות בינלאומיים של איראן. אחד מהנושים היה האו"ם. איראן חייבת לאו"ם, יותר מ-60 מיליון דולר, ובחודש שעבר איבדה את זכות ההצבעה בעצרת האו"ם בשל אותו החוב.
הסכום שהפשירה ארה"ב יכול היה לכסות את החוב, אבל השבוע דיווח האו"ם כי איראן שילמה רק את חלקו - 16 מיליון דולר. ואפשר לנחש למה. הסכום ששילמה הספיק כדי להחזיר לה את זכות ההצבעה.
לפי ההערכות, סך הכספים המוקפאים של איראן בשל העיצומים האמריקניים מגיעים לעשרות מיליארדי דולרים. הסרת העיצומים תביא לגידול בהכנסה של איראן בהיקף של יותר מ-50 מיליארד דולר בשנה. החשש בישראל הוא כי הפשרתם במסגרת חזרת איראן להסכם הגרעין, תגדיל את התמיכה האיראנית בארגוני הטרור במזרח התיכון ותאיץ את תוכניותיה הצבאיות. ○