המב"מ - המערכה בין המלחמות של חמאס

צה"ל פרסם בסוף השבוע, כי מאז מבצע "שומר החומות" אנו בתוך חצי השנה הרגועה ביותר בתולדות הביטחון מול עזה. עם עובדות לא מתווכחים. אכן היה שקט, אבל אין כל ערובה, גם לא הסדרה, שמבטיחה את המשך הרגיעה.

"חצי שנה הכי שקטע אחרי מבצע בעזה",מתוך שער ידיעות אחרונות בשישי, ה-12.11.2021

בינתיים גם חמאס נהנה מהישגיו בשומר החומות ומצליח גם בלי ירי רקטות לקדם את האינטרסים שלו גם אל מול ישראל.

צה"ל פרסם בסופ"ש, כי מאז מבצע "שומר החומות" אנו בחצי השנה הרגועה ביותר בתולדות הביטחון מול עזה. עם עובדות לא מתווכחים. אכן היה שקט, אבל אין כל ערובה, גם לא הסדרה, שמבטיחה את המשך הרגיעה

בישראל יודעים מהן הסכנות לשלטון מתמשך של חמאס בעזה. השאלה אם מבינים לעומק חמאס הוא בעיה מורכבת ומסובכת. השתלטות חמאס על עזה בשנת 2007 אינה שונה מהשתלטות הטליבאן על אפגניסטן.

בעזה מדובר על אותה תנועה פונדמנטליסטית מטורפת, שלהמשך שלטונה בעזה השלכות אסטרטגיות על אתוס הסכסוך של החברה הפלסטינית ועל היציבות הביטחונית.

אהוד אולמרט, כראש ממשלה, הבין כי הדרך היחידה היא חיסולו של הארגון. הוא הורה לצה"ל בשלהי מבצע "צוק איתן" לחסל את צמרת חמאס. צה"ל יכול היה, אבל לא ביצע את המשימה.

לנתניהו היתה מדיניות אחרת. הוא דווקא רצה את שלטון חמאס, אבל חמאס חלש. בפועל הוא חיזק וייצב את שלטון חמאס בעזה ויצר מציאות שתוביל לעוד שנים רבות של כאב ראש כדי להשתחרר מהפלונטר הזה.

בינתיים, בממשלת בנט קשה לראות הסכמה שתאפשר בחירת דרך טיפול אחרת בחמאס. התוצאה היא המשך המדיניות של נתניהו. "אותה גברת בשינוי אדרת". חיפוש הסדרה, כלומר חיפוש רגיעה ביטחונית.

אלא שההיסטוריה של הסכסוך עם הפלסטינים בכלל ועם חמאס מאז 2007 בעזה בפרט, מצביעים בבירור כי הסכסוך באופיו הקבוע הוא בעצימות נמוכה, ומדי פעם מתפרצת לסכסוך עצימות גבוהה, כלומר סבב מלחמה. כך שבכל מקרה הסדרה, או הפסקת אש או הודנה, יהיה השם אשר יהיה – אינם אלא פסק זמן עד להתלקחות.

היסטוריית הסכסוך עם הפלסטינים בכלל ועם חמאס מאז 2007 בעזה בפרט, מראים כי הסכסוך באופיו בעצימות נמוכה עם התפרצויות של סבבי מלחמה, כך שבכל מקרה הסדרה או הודנה הם פסק זמן עד להתלקחות

סבב הלחימה האחרון היה בחודש מאי האחרון. העילה להתלקחות לא היתה קשורה בעזה או בירושלים – הר הבית / אל-אקצא. הסבב הסתיים עם תודעה קונצנזואלית של ניצחון חמאס.

נדמה כי בישראל לא הבינו לעומקו את השינוי שהתחולל בחברה הפלסטינית כתוצאה מהרגשת הניצחון שסחפה את הפלסטינים. בין השינויים ניתן להצביע על התרופפות שלטונו של אבו מאזן לשפל עמוק ביותר, והפיכתו לנשיא המוקטעה, לא יותר. במחנות הפליטים מתעלמים ממנו, הסטודנטים – בעיקר בביר-זית – העבירו את תמיכתם לחמאס, בשומרון מגחכים על שלטונו ובדרום הגדה מפנים לו עורף וכועסים עליו בעקבות פרשת פעיל זכויות האדם ניזאר בנאת שהוצא להורג בכלא הפלסטיני. חבל שבמדיניות מכוונת של יותר מעשור סייענו להוביל לשפל הגדול במעמדו של אבו מאזן, שרק מקשה ומסבך את הטיפול בעזה.

שינוי אחר הוא התחזקות מעמדו של חמאס בעזה, בזירה הערבית והבינלאומית. כלומר עוד נקודות המעניקות לו לגיטימציה להמשיך שלטונו הפונדמנטליסטי בעזה ולהמשיך בטרור נגד ישראל. ובינתיים כדי לא לאבד את הישגיו, מדברים מנהיגי הארגון ביהירות על רצונם בהסדרה מול ישראל. מהי הסדרה? ביטוי למצב שניתן לפרשו מבלי להתחייב להסכם כל שהוא.

בחמאס בעזה מבחינים בלהיטות הישראלית להגיע להסדרה. לכן אולי הם מוכנים לשמור בינתיים על רגיעה כדי לקבל עוד ויתורים, עוד הישגים מישראל, מבלי שהם יצטרכו להתחייב או לשלם במחיר מדיני או בהחזרת השבויים והגופות. הרגיעה, יותר נכון הפטפוטים על הסדרה, משרתת בינתיים את האינטרסים שלהם.

נדמה שבישראל לא הבינו לעומקו את השינוי בחברה הפלסטינית כתוצאה מהרגשת הניצחון. חבל שבמדיניות מכוונת של יותר מעשור סייענו להוביל לשפל הגדול במעמד אבו מאזן, שרק מקשה ומסבך את הטיפול בעזה

מאז "שומר החומות" (תזכורת: רקטות לעבר ירושלים) ישראל מחפשת הסדרה ומקיימת שורה של מחוות והקלות מתוך מחשבה מוטעית כי בעזה ניתן להפריד בין האוכלוסייה לחמאס.

ההקלות כוללות בין השאר את הרחבת מרחב הדיג עד למרחק של 15 מיל ימיים; כניסתם של אלפי עזתים שנרשמו כ"כאילו" סוחרים, הנכנסים בכל יום לעבודה בישראל; הגדלת מכסת המים; אישור לייבא כלי רכב חדשים לרצועה; יצוא של תוצרת חקלאית מהרצועה לשיווק ביהודה ושומרון ולחו"ל דרך מעבר כרם שלום; חידוש הכנסת מוצרים למגזר האזרחי והמשך הזרמת הכסף הקטארי. לחמאס לא חשוב אם הדולרים מגיעים במזוודות או בדרך אחרת.

שלא תהיינה אשליות – חמאס שולט ביד רמה בעזה. כיסי ההתנגדות נגד שלטונו מעטים ואין בכוחם להניע מהלך של פגיעה ביציבות שלטונו. להיפך, בעשור האחרון הצליח חמאס לבסס כוחו.

כך למשל, בכל קיץ משתתפים כ-50 אלף צעירים במחנות האימונים הצבאיים של חמאס. רובם הגדול הם פליטים, בני נוער בגילאי 13-16, חניכי מערכת החינוך של אונר"א, המטמיעה בהם את אשליית זכות השיבה. בעשר השנים האחרונות השתתפו כחצי מיליון צעירים במחנות הקיץ האלה, המשמשים מכונת שטיפת מוח דתית חמאסית והטמעת השנאה לישראל. זאת אומרת שהבוגרים האלה, מרבית הדור הצעיר של תושבי עזה, תומכים בחמאס. האחרים נוהים אחרי הג'יהאד האסלאמי או תנועות קיצוניות אחרות. והפת"ח בעזה? אללה ירחמו.

שלא תהיינה אשליות – חמאס שולט ביד רמה בעזה. כיסי ההתנגדות נגד שלטונו מעטים ואין בכוחם להניע מהלך של פגיעה ביציבות שלטונו. להיפך, בעשור האחרון הצליח חמאס לבסס כוחו

הסדרה מבחינת חמאס היא חלק מהמב"מ (המערכה בין המלחמות) המאפשרת לו לחדש את מלאי אמצעי הלחימה ולהמשיך באימונים ובחפירת מנהרות לקראת הסבב הבא של לחימה.

כדי להבין את היהירות של חמאס ואמונתו כי ביכולתו להביס את ישראל, צריך לחזור ל-30 בספטמבר 2021, שבו התקיימה בעזה, בחסותו של מנהיג חמאס יחיא סינואר, ועידה שנשאה את השם "פלסטין לאחר השחרור". הוועידה עסקה בהיערכות לניהול מדינת פלסטין לאחר הבסת מדינת ישראל ולאחר שהיא תחדל להתקיים. בדברי ברכה אותה שיגר סינואר לוועידה הוא אמר:

"אנו בחמאס מעריכים שהניצחון קרוב – שחרור של פלסטין מן הים ועד הנהר, שהוא לב החזון האסטרטגי של חמאס".

ההחלטות הוועידה מדברות גם על גורלנו אנו – הישראלים. כך, למשל, החלטה מספר 15 קבעה:

"ביחס ליהודים יש להבחין בין לוחם שיש להורגו, לבין יהודי שבורח אשר ניתן להניח לו או להעמידו לדין על פשעיו, לבין שוחר שלום המסגיר עצמו וניתן לקולטו, או לתת לו שהות לעזוב. זו סוגיה הדורשת התעמקות וגילוי רוח הומנית שבה התאפיין תמיד האסלאם".

חצי שנה של רגיעה ביטחונית היא עובדה מתעתעת ומטעה ביחס לאפשרות להגיע להסדרה עם חמאס. בפועל, התקופה הזאת היא לא יותר מאשר פסק זמן עד לסבב הלחימה הבא. ושלא תהיינה אשליות – חמאס יהיה מוכן טוב יותר לסיבוב הבא, עם רקטות יותר משוכללות, כטבי"ם (כלי טיס בלתי מאוישים) ממולכדים, ולא רק עם עפיפונים ובלונים.

כדי להבין את יהירות חמאס צריך לחזור לוועידה בשם "פלסטין לאחר השחרור", בחסות מנהיג חמאס יחיא סינואר, שעסקה בהיערכות לניהול מדינת פלסטין לאחר שישראל תובס ותחדל מלהתקיים

במצב שבו הממשלה בורחת מטיפול יסודי בעזה, טוב יהיה אם הדיבורים על ההסדרה, גם אם הם ריקים מתוכן אבל מעניקים רגיעה, יימשכו. אבל ישראל חייבת לנצל את המב"מ, את פסק הזמן עד לסבב הלחימה הבא, לא רק לבניית תוכניות צבאיות ולשמירת הביטחון השוטף אלא לחשיבה אסטרטגית אחרת, בדרגי הממשל, וגם בשיח הציבורי, כדי לסלול למדיניות חדשה כלפי חמאס ולפתרון הסכסוך עם הפלסטינים.