המשמעות המורכבת לסגירת משרדי  אונר"א בארץ
דוד בדין


כעיתונאי חוקר שמסקר את אונר"א במשך 37 שנים, נתבקשתי להתייחס לחוק שעבר בקריאה שלישית בכנסת ב-28.10.24, לבטל את ההסכם מ-1967 שאפשר לאונר"א לעבוד בישראל – ופעילותה בארץ תיפסק.

אכן זה צעד ראשון חשוב בהתייחסות ישראל לאונר"א, שמאז 07.10.2023 הוכח מעבר לכל ספק שמוסדות אונר"א לקחו חלק באירועי הטבח של ה07.10 ובכל שנת הלוחמה שנמשכת עד היום.

אך אונר"א ממשיך לנהל 58 מחנות פליטים מחוץ לירושלים בנוסף למחנה פליטים שועפט הנמצא בריבונות ישראלית שיצטרך לעבור שינוי מהותי מצד הגורמים בישראל כולל פיקוח צמוד על הנעשה שם בתחום החינוך שיכלול בדיקה מתמדת על מועדוני נוער, מערכת הבריאות – שלא ישמשו למקום מסתור של אמל"ח. ישראל כבר לא תכיל את ההסתה שיוצאת ממחנה פליטים שועפט הנמצא תחת ריבונותה ונמצאת 10 דקות ממרכז העיר בירושלים. 

היות ואונר"א מוכר כעת באופן רשמי כגורם עוין תומך ומשתתף בטרור, אילו הם 5 דרישות הכרחיות שעל ישראל לנקוט נגד אונר"א:  

א.     דרישה חד משמעית לבטל את תכנית הלימודים של אונר"א המבוססת על ג'יהאד והאדרת שהידים רוצחי ישראלים, וקידום זכות השיבה לאור המאבק המזוין.

ב.     דרישה לטיהור מחנות אונר"א לרבות מוסדות החינוך  מכל מאגר האמל"ח שצברו אצלם ואיסור חמור לקיים אימונים צבאיים לתלמידי המוסדות שלהם.

ג.      דרישה שאונר"א יפטר משורותיו כל מי שחבר בארגוני טרור (פת"ח, חמאס, והג'יהד האסלמי).

ד.      דרישה לאמץ את מדיניות של הנציבות האו"ם לפליטים, ליישב מחדש את צאצאי הפליטים מ-1948, ולהשוות אותה למדיניות שחלה על שאר פליטי העולם.

ה.     בתור ארגון עם תקציב של 1.6 מיליארד דולר,  לדרוש מאונר"א שקיפות של כל התרומות שמקבלים מ-67 מדינות תורמות ומארגונים בינלאומיים ולאסור ן להעביר להם כסף מזומן.