אחרי שגילה כי ים המלח הולך ונעלם בקצב מסחרר והקים את עמותת "ים המלח בהתחדשות" במטרה ליצור מודעות סביבתית לשיקום אוצרות המים של ישראל באמצעות הסברה, חינוך, עיצוב דעת קהל והשפעה על מקבלי ההחלטות – השיק צלם העיתונות נועם בדין, קמפיין הדסטארט לשימור ים המלח. מטרתו לגייס בשלב זה חצי מיליון שקלים. בקמפיין הראשון מתוך סדרה גויסו כבר 65,500 שקלים מתוך 99 אלף הדרושים ונותרו עוד 30 ימים לסיומו.
מטרת הקמפיין היא להשיק לציבור הרחב חבילות שייט בליווי תוכן סביבתי וחינוכי. לדבריו סיור מודעות בסירת ים המלח הוא חוויה של פעם בחיים שבעמותה רוצים לחלוק עם כמה שיותר אנשים מהארץ ומחו"ל מפני שזוהי הדרך האפקטיבית והטובה ביותר להנגיש לציבור את פלא העולם, ההולך ונכחד.
את הסיורים הראשונים בסירה בים המלח ערך בשנת 2016. מאז הוא חזר אינספור פעמים כדי ללכוד את הנוף המשתנה ללא הרף עם המצלמה שלו באמצעותה הוא חושף את הדרמה הסביבתית של המקום הנמוך ביותר בעולם בעל היופי הבראשיתי. "הוקסמתי מהמראות", הוא מספר. "התאהבתי בים המלח. מבחינה ויזואלית נוכחתי להבין לעומק מדוע הוא נחשב לפלא עולם. וכל הקסם הזה, נמצא רק 50 דקות נסיעה מירושלים".
בתחילה הפך בדין לנאמן ים המלח. "זה קרה אחרי השייט השני שלי", הוא נזכר. "זה היה חמישה חודשים אחרי החוויה הראשונה בים המלח. בדקה הראשונה של ההפלגה הבחנתי בנציב מלח שהיה לגמרי מתחת למים עד לא מזמן ומולי הוא ניצב חשוף ברובו מחוץ למים. במהלך השייט לא זיהיתי כלל את חופי המלח, הם הספיקו להשתנות ללא הכר, ואז זה הכה בי. הבחנתי לראשונה, ובצורה אישית ואינטימית, איך אוצר הטבע שלנו הולך ונעלם ובקצב מטורף. רק אחרי חשיפה כזאת, הבנתי מה המשמעות העובדה שכל יום מתאדות בים המלח 600 בריכות אולימפיות".
אסון מתחת לאף
בדין בטוח שעוד ניתן להציל את ים המלח – אבל רק אם הציבור יהיה שותף ומעורב יותר במאבק. "כל הפתרונות הם ארוכי טווח שייקחו שנים מרובות", הוא מסביר. "ייקח אם לא יותר מעשור ליישמן מהרגע שיוחלט על כך. אבל אנחנו אפילו עוד לא שם. אין עדיין לצערי הרב תכנית פעולה ממשלתית או חזון רשמי להצלת ים המלח".
לדבריו מה שמונע יצירת תוכנית שכזו הם מאבקי כוח. "המאמצים הנעשים למען הצלת ים המלח בשנים האחרונות מורכבים מאוד ובעלי אוריינטציה פוליטית בעיקר", הוא אומר. "מצד אחד מאבק ולובי מול רשויות ומשרדי ממשלה רבים, קמפיינים תקשורתיים ויחסי ציבור ממומנים ע"י גופים ירוקים נגד מפעלי ים המלח. מצד שני, יש גם את הגיאופוליטיקה: דיפלומטיית המים ושיתוף הפעולה בין ישראל לירדן".
הבעיה, הוא טוען, היא ש"השיח והעשייה סביב 'הצלת ים המלח' אינו נותן מספיק תשומת לב לעובדה המדאיגה ביותר עבור הציבור והעולם: כמעט 100% מצפון ים המלח אינו נגיש כיום. דרום ים המלח, מתחם המלונות בעין-בוקק הוא 100% מלאכותי. כיום 98% מחופי צפון ים המלח הנותרים (בריכות עין בוקק מנותקות מים המלח) אינם נגישים עוד לציבור. החופים המפורסמים בעין גדי ומינרל נסגרו בגלל ירידת מפלס המים, ולאורך חופי ים המלח נפערו למעלה מ־7,000 בולענים וכ־700 חדשים מתגלים מדי שנה. יש צורך וביקוש אדיר, לחוות את פלא העולם הישראלי מקרוב אך ההיצע מוגבל מאוד".
הבעיה שכל זה מתרחש מתחת לאף שלנו, במשמרת שלנו, הוא מסביר. "המצב עגום", הוא מודה. "אוצר טבע עולמי ואתר מורשת שלנו נכחד מן הנוף ולא בטוח בכלל שהדור הבא יזכה לחוות את ים המלח כפי שהכרנו אותו בעשורים האחרונים".
המסע בדרך להצלה
יום, העמותה נמנית בין היחידות המוקדשות לשיתוף והפצת סיפורו של ים המלח. היא עושה זאת באמצעות הקמת מוזיאון אמנות חדשני בערד, קידום טכנולוגיות אקלים ומחקר, הרצאות וסמינרים בשילוב אמנות וויזואלית בשילוב תכני חינוך לקיימות, קידום תיירות סביבתית וקידום שיתופי פעולה אזוריים בעקבות "הסכמי אברהם".
המשימה העיקרית לשנת 2023, היא כאמור הנגשת פלא העולם הישראלי לציבור ולתיירות הבינלאומית באמצעות פיתוח וקידום סיורי שייט בסירה בחוף נווה מדבר בצפון הים המלח. "במסגרת האטרקציה הייחודית, נוכל לשתף רבים ולאורך זמן בחזון של שיקום מקורות המים ההיסטוריים של ים המלח ויצירת ברית אזורית במזרח התיכון לקיימות מים", מדגיש בדין.
למרות שמצבו של ים המלח מדאיג ביותר והתוצאה הסופית של הצלתו רחוקה, אם לא רחוקה מאוד, מה שמרתק את בדין הוא המסע בדרך להצלתו. "זה מרתק אותי ונותן בי תמריץ ותקווה", הוא משתף. "חשיפת סיפור ים המלח והתמקדות ספציפית בחיים בים המוות ובחיים שהוא מספק לעולם, יש בהם כדי לאחד את כל המגזרים, הפוליטיים, הדתות והתרבויות קודם כל בחברה שלנו, באזור המתוח שלנו וברחבי העולם. בכוחה להניע דו-קיום אזורי סביב קיימות מים ולהפוך למודל לחיקוי עולמי לשימור אוצרות מים מלוחים".