סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי:

שלום, אדוני היושב-ראש, שלום חברי חברי הכנסת, חברתי חברת הכנסת דוקטור ענת ברקו מעלה את אחד הנושאים שהייתי קוראת להם – שקיבל במשך הרבה מאוד שנים את מעטפת ההגנה של מערכת הביטחון הישראלית מתוך ההנחה שאונר"א הוא הרע במיעוטו באזור. אני חייבת להגיד לכם ששני המבצעים הצבאיים האחרונים בעזה, "צוק איתן" ו"עופרת יצוקה", הוכיחו שאונר"א הוא פשוט מתקן שימוש בידי האויב. את זה לא אומרת אני, גברתי, את זה לא אומר איזה פעיל שיש לו אינטרס – את זה אומר מזכ"ל האו"ם. מזכ"ל האו"ם באפריל האחרון מפרסם דוח שבו הוא אומר ומפרט את האירועים שבהם אונר"א משתמשת בבתי-הספר שלה כדי לתת מחסה לטרוריסטים.

עכשיו, כשזאת המציאות, והמציאות הזאת גלויה והיא על השולחן, אני אומרת לך שאחת הפעולות הראשונות שביקשתי מהמחלקה הבין-לאומית במשרד החוץ, כשנכנסתי לתפקיד, זה לפתוח את הנושא הזה לדיון. תראי, כל כך הרבה שנים יש קשר שתיקה סביב זה. כי אנחנו בעצם, ביד ימין שלנו, כל הבית הזה שקורא לעצמו "הבית הציוני", מזהבה גלאון עד אורי אריאל, דרך הליכוד שנמצא כאן ומוביל מדיניות – כל הבית הזה נאבק ברעיון זכות השיבה הפלסטיני. מה זה BDS אם לא שלילת הלגיטימציה של מדינת ישראל להתקיים בכל מקום שהוא; שלילת הרעיון של 1948, קרי הקמת המדינה. ומי עושה נגד הרעיון הזה? ארגון שבאיזושהי מעטפת, מסווה של ארגון לזכויות אדם, משמר את זכות השיבה – כפי שהגדרת יפה – לנצח.
אני רוצה לתת לכם מספרים. תראו, המציאות היא שיש היום, על-פי אונר"א, חמישה מיליון אנשים שרשומים כפלסטינים פליטים. חלקם הגדול, אתם יודעים, נמצא מפוזר: ביהודה ושומרון, בעזה, בסוריה, בלבנון. צאצאי הפליטים הפלסטינים, תקשיבו טוב, דור חמישי, ממש לנצח נצחים, וכולם זוכים להירשם אוטומטית כפליטים. זו בעצם הדרך האחת.

עכשיו, לכאורה תגידו לי מה אונר"א עושה בארגון הרשמי שלו שמטפל בפליטים בעולם? אז נכון, יש ארגון כזה. הארגון הזה נקרא UNHCR. והארגון הזה עושה מה שארגון שאמור לשקם פליטים עושה: הוא מעלים את מעמד הפליטות דרך שיקום. אבל לא באונר"א. באונר"א זה לא קיים.
אז גברתי וגם חברי, אתם יודעים שבאו"ם יש בכלל יחס מיוחד לישראל. אז מסתבר שיש גם יחס מיוחד לכל מה שנוגע למדיניות שיכולה לשלול את קיומה של ישראל, שזה כל רעיון השיבה הפלסטיני.
 
אני חושבת שהמציאות הזאת, שהיא מציאות, באמת, זה כבר, הייתי אומרת, המציאות הזאת מתפוצצת לנו בפרצוף. בסוף חיילי צה"ל משלמים בחייהם על כך שהמתקנים האלה נהנים מחסות בין-לאומית, מהחסות של האו"ם, כשבעצם הם מתקני טרור לכל דבר ועניין.
יש מקום לדיון בנושא הזה. אני מאוד שמחה שהנושא הזה עולה על סדר-היום בכנסת. אני רק רוצה להגיד לך שזה לא שסדר-היום הישראלי הוא לחלוטין לא מדבר על זה בזירות הבין-לאומיות. בשנים האחרונות אנחנו מבינים את גודל הסכנה, וישראל מבהירה את עמדתה בכל פורום בין-לאומי, כולל בעצרת הכללית של האו"ם, שראוי שיהיה גוף אחד שיטפל בנושא הפליטים. מה זה היחס המיוחד הזה לשיבה הפלסטינית? המצאה שכל עניינה זה לשלול את קיומה של מדינת ישראל, שלא תחשבו אחרת.
 ואני אומרת לך שבאופן שיטתי מדינת ישראל אומרת לא לשלושה דברים: לא להסתה. לא לשימוש במתקני אונר"א כמתקני טרור. ואנחנו עומדים על כך שבסופו של יום צריך למצוא תוכנית, תוכנית לשיקום הפליטים האלה. אנחנו לא יכולים לחשוב שלנצח יעמדו כאן חמישה מיליון אנשים ויאיימו למחוק את זהותה של מדינת ישראל.           
 
אנחנו, בעיני לפחות הנושא הזה הוא חשוב לדיון, הן במערכת הביטחון הישראלית, הן במשרד החוץ. אני באופן אישי אמליץ לך להעביר את זה לדיון בוועדת חוץ וביטחון. ואני אומרת שהגיע הזמן לעסוק בנושא הזה וגם להכניס אותו למסגרת חשיבה חדשה. אני בוודאי מתכוונת לעסוק בזה במסגרת המשרד.