פצצת אונר"א

דוד בדין העומד בראש 'המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון' ועוסק זה למעלה משלושים שנה בחשיפות דרמטיות על אונר"א ועל מעורבותה בטרור נגד ישראל, חושף: "בישראל נבהלו מסגירת אונר"א משום שהיא משמשת כר נרחב לעסקים של 400 חברות ישראליות הלוחצות לא להפסיק את שיתוף הפעולה עימה. הכסף הכלכלי מעל ביטחונם של תושבי ארץ ישראל, זהו דבר חמור ביותר" | כן, כן, קראתם נכון

 

1. הרמב"ם היה רופאו האישי של מלך מצרים. אחד מהשרים קינא בו, והעליל עליו עלילות שווא. השר אמר למלך שהרמב"ם זומם להורגו. שאר השרים הנהנו בראשיהם לאות הסכמה. כשמוע המלך את הדברים, כעס עד מאוד וציווה להעמיד את הרמב"ם למשפט. המשפט נערך. כשהגיעה העת לחרוץ את פסק הדין, גברו התלבטויותיו של המלך, שהרי שנים רבות שירת אותו הרמב"ם באמונה והציל את חייו. אם כן, כיצד יטיל עליו עונש חמור כזה?

לבסוף עלה רעיון במוחו של המלך להטיל גורל ביום המוחרת. יכניסו לתיבה אחת שני פתקים - על האחד תיכתב המלה "חיים" ועל השני המילה "מוות".

הרמב"ם יתבקש לשלוף מתוך התיבה פתק אחד, ובכך יחרוץ הוא בעצמו את גזר דינו. אם יעלה בידו הפתק שכתוב בו "חיים" – יחיה, ואם יעלה הפתק שכתוב בו "מוות" – ימות.

את מלאכת הכנת הפתקים הטילו על מזכיר בית המשפט שהיה שונא יהודים מושבע. נרקמה בליבו מזימה זדונית שעל שני הפתקים יכתוב "מוות", וכך יובטח כי בכל מצב הרמב"ם יוצא להורג.

יום המוחרת הגיע. הרמב"ם התבקש להוציא את אחד הפתקים מתוך התיבה.

שלח הרמב"ם ידו אל התיבה, שלף את אחד הפתקים, ולתדהמת הנוכחים הכניסו במהירות לפה ובלע אותו כהרף עין.

מהומה גדולה התחוללה בין הנוכחים שתמהו לפשר המעשה המוזר ועל אשר במעשהו ביטל את הגורל.

אמר הרמב"ם: עדיין לא בוטל הגורל, הלא שני פתקים היו כאן; על האחד מהם נכתבה המילה "חיים" ועל השני "מוות". את אחד הפתקים בלעתי זה עתה, הבה נבדוק את הפתק הנותר. אם נמצא כתוב עליו "חיים", דעו כי לעצמי נטלתי את הפתק שעליו נכתב "מוות", אך אם ניווכח כי כתוב על הפתק הנותר "מוות", סימן הוא כי בלעתי את הפתק שעליו נכתב "חיים", כלומר בחרתי בגורל החיים.

מייד נשלף הפתק השני, והכול נוכחו כי כתובה עליו המלה "מוות", ואז ציווה המלך לשחררו… ובכך הסתיים המשפט.

בסקרנותו של המלך פנה לאחר מכן לרמב"ם ושאלו: מדוע בלעת את הפתק?
השיב הרמב"ם ואמר: הבנתי את זממם של שונאיי שהעלילו עליי עלילות שווא. זאת ועוד, הם המשיכו במעלליהם והכניסו שני פתקים לתיבה ובשניהם כתובה המילה "מוות".

חקר המלך בדבר, ומשנודע מעלליהם, ציווה להשליכם לבית האסורים ונתגדל עוד ועוד של יקרו הרמב"ם לפני המלך, כנאמר בפסוק: "רק עם־חכם ונבון הגוי הגדול הזה" (דברים ו').

2. רבים שואלים מה קרה לעם ישראל, העם החכם והנבון. מדוע אנחנו שומעים ללא הרף באמצעות התקשורת הרופסת והמכורה לאג'נדת השמאל, קולות של ארגונים בארץ השואפים למטרה אחת ויחידה, לבחור את הפתק שעליו המלה 'מוות'. בשעה שחיילינו ממשיכים למסור את נפשם בעזה, בראש מעייניהם של גופי השמאל וארגוני מחאת קפלן, לקדם מטרה ברורה - הפלתו של נתניהו, ולא לקדם את הפלת הנהגת החמאס ובראשם הארכי־רוצח סינאוור.

מי שחושב שטובת המדינה לנגד עיניהם טועה ומטעה. כל ההפגנות לשחרור החטופים שהם החלו להוציא לפועל בתקופה האחרונה, אינן אלא הפגנות סמויות במטרה אחת וברורה לצאת לבחירות. הדבר אינו מפליא שבאותן הפגנות כמעט ולא נראים שלטים לשחרור החטופים, אם בכלל, אלא שלטים שעליהם קריאה אחת ויחידה: 'בחירות עכשיו'.

השמאל בטוח כי בנתונים העכשוויים הניצחון בכיסם, בכך יוכלו להקים בארצנו את המדינה הפלסטינית המיוחלת מצידם. שתי מדינות לשני העמים, כרצון הפרוגרסיביים מהמפלגת הדמוקרטית בראשות הנשיא ביידן. נוסף לכך, רצונם למסור שוב את רצועת עזה לידי הפלסטינים שיבנו בה מחדש את מדינת הטרור בדרום.

שום לקח לא נלמד מ'פרעות שמחת תורה'. החמאס הנאצי שטבח בנו באותן פרעות מרים ידיו לאות ניצחון.

3. "מחאה היא לא דבר פשוט, היא דבר אותנטי שצומח מבפנים. מהגרעין האמיתי של הזעם ומהתביעה שאי אפשר לעמוד בפניה, מבחינה מוסרית אפילו, של משפחות הנרצחים ושל קהילות המפונים שהן למעשה הקהילות שבתוכן חיו הנרצחים", אמר בתקופה הראשונה של המלחמה איש השמאל אהוד ברק, רמטכ"ל וראש ממשלה לשעבר שלוחם נגד יריבו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, מלחמה מרה, גם בשעה שחיילים נהרגים ברצועת עזה.

ברק שלפני 'פרעות שמחת תורה' אמר בשם 'חבר' כי כשיצופו בירקון גופות של יהודים שנרצחו בידי יהודים יקראו לו לחזור לשלטון, המשיך לשרטט בקור רוח מקפיא את מתווה הפעילות להדחת נתניהו: "אנחנו צריכים להבהיר לציבור שלפעול בזמן מלחמה כאשר הדבר הוא אקוטי, זה לא רק חשוב, זה כמעט הכרחי. חשוב להפריד את זה מתנועת המחאה. תנועת המחאה נתפסת בתודעה הציבורית כמה שהיה טוב בהפיכה המשטרית, ואני חושב שרוב הציבור היה איתנו, אבל היו גם כאלה שהסתייגו.

"אסור לנו לבוא עכשיו עם סממני ההיכר של תנועת המחאה. לא עם הדגלים השחורים ולא עם חולצות של 'אחים לנשק', עם הדגלים של ישראל כן לבוא, תמיד, אבל לא עם שום סממן של המחאה. לא עם הבמה בקפלן, אפילו לא עם הדמויות של תנועת המחאה, לא אני ולא יעלון ולא חלוץ, אבל גם לא רודמן ולא ברסלר, ואנחנו צריכים להצטרף למשפחות של הנרצחים ולקהילות של המפונים, כאזרחים שבאים. לא הייתי נמנע מלהשתמש בפלטפורמה שמעניקה גישה לכל האנשים שהיו במחאה, אבל לא באים לשם כמחאה נגד ההפיכה המשטרית.

"אם הייתי יודע בביטחון שבעוד חודשיים זה מסתיים ואז יבוא היום של הדין והחשבון, הייתי אומר בואו ננשוך את השפתיים עוד חודשיים", הסביר אהוד ברק לפורום 555. "אבל היות שלפי דעתי זה עלול להימשך עד שנה ואולי אפילו יותר, כמלחמת התשה, כבר היו לנו מלחמות התשה שנמשכו שלוש שנים וגם זה עלול להתפתח למלחמת התשה שלא נגמרת; אסור לנו להישאר עם ההנהגה הזאת".

תוך כדי מלחמה ותוך כדי בשורות קשות ומרות שמגיעות על עוד יהודים שמקפחים את חייהם הי"ד, ממשיך השמאל הקיצוני בפעילות שיסוי וחרחור מדנים - לרבות פרסום שלטי חוצות אנטישמיים נגד הציבור החרדי והימני בחוצות תל־אביב.

השמאל הקיצוני לא היה מסוגל להמשיך בשיסוי הנבזי שלו לולא גיבוי מלא ושיתוף פעולה מוחלט של התקשורת הישראלית שמסייעת לשמאל הקיצוני בשפיכת דלק על מדורות ליבוי ושנאה, פלגנות והסתה.

אם בימיה הראשונים של המלחמה נהגה התקשורת באיפוק בסיסי כלשהו, הרי שמעט האיפוק נשל זה מכבר.

4. מתווה אהוד ברק חי, בועט ונושם. אותה קבוצה לא נחה לרגע. כאמור, בתחילה כוונת אהוד ברק הייתה להחליף את מנהיגי המחאה נגד הרפורמה המשפטית ובראשם את ברסלר. כנראה תקשורת השמאל חושבת אחרת, הם רוצים להשאירה. בסוף השבוע האחרון ה'מכבסה' עבדה שעות נוספות. תקשורת המיינסטרים 'כיבסה' את ברסלר בראיונות מפנקים, ללא העלאת שאלות נוקבות על התנהגותם בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית, הן בארץ והן בניו יורק, על השלטים שנתלו על בניין האו"ם נגד נתניהו, על חסימת כבישים, הכאת שוטרים ובראש ובראשונה על המסר שהועבר

לחמאס כי הצבא אינו מתפקד והסרבנות בצבא היא נחלת הכלל ועוד־ועוד.

חיים אנו במציאות הזויה. כלי תקשורת ובראשם עיתונאים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית מפעילים את קשריהם עם עמיתיהם בארה"ב כדי ליצור מצב שבו הממשל האמריקאי יורה לישראל להפסיק את הלחימה בעזה. בשיחות עם חיילים ששבו בימים אלה מעזה, מצטיירת תמונה עגומה כאשר מפקדיהם הורו להם לא לפגוע בבתי מחבלים. הבתים יישארו על כנם ואט־אט יחזרו התושבים לצפון הרצועה, אותם תושבים שרקדו משמחה לאחר הטבח הנוראי בשמחת תורה.

דורסנות השמאל כובשת כל חלקה טובה. פצועים קשים נפגשו ביום שישי שעבר במחלקת השיקום בבית הרפואה 'שיבא' תל השומר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. בקשת הפצועים הייתה אחת - להמשיך בלחימה עד להכרעת חמאס למרות לחצי ארה"ב וקולות מבית להתקפל ולהיענות לדרישות חמאס.

במהלך אותו ביקור ב'שיבא', פעיל שמאל מוכר הגיע להפגין נגד ראש הממשלה. אצל השמאל מותר. לאחר שצעק לעבר נתניהו ניסו משפחות הפצועים וחלק מהשוהים בשיקום לבקש ממנו לצאת משום שזה לא המקום להפגין בו.

נועם בן שלוש, לוחם גדוד 13 בגולני שאיבד את רגלו בקרב, סיפר על התקרית שלדבריו עוררה טריגר אצל חלק מהחיילים שנפצעו בקרב.

"הוא התחיל לצעוק, זה לא ריגש אותי בהתחלה. הרבה אנשים ביקשו ממנו שילך כי זה לא המקום והזמן, אחת מהם הייתה אימא שלי. הוא התעצבן עליה ואמר לה 'מטומטמת'. כששמעתי את זה יצא ממני הגולנצ'יק, ניסו להרגיע אותי".

בתיעוד שהופץ ברשת נראה בן שלוש מקפץ על רגל אחת כשהוא צועק על אותו מפגין. הוא סיפר בריאיון בכאב: "אתה לא יכול לבוא ולנצל מחלקת שיקום. יש גם שיקום נפשי, יש אנשים שנכוו מהפוליטיקה ומהגורמים הבכירים שאחראים לביטחון המדינה, אם תגיד משפטים שקשורים לזה, זה ידליק אותם, זה טריגר בשבילם".

הוא הוסיף: "אתה לא יכול להגיד שהדם של החיילים שנפלו ונפצעו על הידיים של ביבי, אתה מדבר בשם הדם שלי ושל 16 חברים שלי שנפלו באותו יום. זה מאוד עצבן אותי".

גלי צה"ל, התחנה של החיילים אשר מזמן היו צריכים לסגור אותה, פרסמה על האירוע פרסום כוזב שכביכול פצועים זעמו על נתניהו, דבר שלא היה ולא נברא.

5. סינוואר וחבריו פושעי החמאס מהתלים בנו ללא הרף ואנחנו ממשיכים הלאה בכניעה טוטלית. במשך מספר ימים פמפמה תקשורת המיינסטרים לכל עם ישראל, כי חמאס והפלגים הפלסטיניים ימסרו ביום ראשון בשעה 19:00 בערב את תשובתם על ההצעה לעסקת חטופים שגובשה בפריז.

לא רק שמתווה פריז הוא מתווה שיש בו אלמנטים ברורים של התרפסות, ביום ראשון בשעה 19:00 בערב, חמאס לא מסר תשובה ברורה. מן הראוי היה שאנו, החזקים, נקבע את הקריטריונים למתווה, אולם מנהיגינו כורעים ומשתחווים לכל אותן גחמות של חמאס באמצעות קטאר ומצרים.

הכאב צורם כאשר כמה מהמשפחות שפועלות לשחרור יקיריהן משבי חמאס בעזה, מקבלות ייעוץ מיועצים ומארגונים שמקבלים מימון מקטאר, כך דווח באתר החדשות האמריקני 'פוליטיקו'. כזכור, קטאר משתתפת במשא ומתן על עסקת חטופים כנציגת חמאס, ומארחת  זה שנים בכירים של ארגון הטרור.

בדיווח נכתב עוד דבר מדהים המצביע על ההתרפסות שמובילים כמה גורמי שמאל. יועץ שעובד בשביל הקטארים, ג'יי פוטליק, נפגש עם המשפחות הן בוושינגטון והן בישראל כדי להכין אותן לפגישות עם בכירים קטארים וגם כדי לארגן את פעילותן. חברת הייעוץ של פוטליק מארגנת מסעות לקטאר לבכירים אמריקניים עבור השגרירות הקטארית שמשלמת על כך 40 אלף דולרים בחודש, כך על פי רישומים במחלקת המדינה האמריקנית.

פוטליק, בעברו עוזר מיוחד של הנשיא לשעבר ביל קלינטון ואיש הקשר שלו לקהילה היהודית האמריקנית, אמר לפי הדיווח שעבודתו עם משפחות החטופים החלה מכיוון שהייתה לו מערכת יחסים ארוכת שנים עם איש העסקים הישראלי איתן סטיבה שביקש את עזרתו בשל יחסיו עם קטאר. לדבריו, הוא פנה אז לשגריר קטאר בוושינגטון ושאל אם יסכים להיפגש עם קרוב משפחה של כמה מהחטופים – אביחי ברודץ'. השגריר הסכים מייד ובמהרה ביקש מפוטליק לסייע בתקשורת ישירה עם משפחות בני הערובה שרצו להיפגש עם פקידים קטארים.

"מאז אותה פגישה ראשונית עם אביחי ברודץ', אנחנו עובדים ללא לאות, ממש מסביב לשעון, לבקשת משפחות ישראליות שנערכות להיפגש עם גורמים קטארים, ואני גאה בעבודה שאני עושה. אם זה מציל אפילו נפש אחת, זה שווה הכול", אמר ל'פוליטיקו'. "הקטארים סייעו בעבודה עם ארה"ב, הישראלים ואחרים כדי להבטיח את שחרור 109 החטופים הראשונים ששוחררו, ואני חושב שזה טבעי לחזור ולבקש מהם להמשיך להשתמש במערכות היחסים שלהם כדי לנסות להביא את כולם הביתה".

זה לא המקרה היחיד של מימון קטארי. לפי 'פוליטיקו', גם ארגון המשא ומתן על חטופים – 'מרכז ריצ'רדסון למעורבות גלובלית', קיבל סכומי כסף משמעותיים מקטאר. לפי דיווחים, מיקי ברגמן, סגן נשיא המרכז, ייעץ רבות למשפחות החטופים לא למתוח ביקורת על קטאר. "מרכז ריצ'רדסון הוא ארגון ללא מטרות רווח ופועל למען משפחות לבקשתן וללא עלות עבורן. החל מהשמונה באוקטובר, פנו אלינו עשרות משפחות כדי לסייע להן להשיג את יקיריהן", אמר ברגמן ל'פוליטיקו', והוסיף שמערכת היחסים שלהם עם קטאר לא הוסתרה והיא "אחד מעמודי התווך של האסטרטגיה שלנו".

אם כך פני הדברים, מובן מדוע ראשי החמאס אינם חושבים להיכנע. עד היכן מגיע האבסורד שקטאר, שונאת ישראל שעמדה מאחורי דרום אפריקה בהגשת התביעה נגדנו בהאג, היא המתווכת ואנשיה יועצים להורי החטופים.

6. בטור הדעה שלו ב'ניו יורק טיימס', פרסם העיתונאי המקורב לממשל ביידן, תומאס פרידמן, כי הממשל האמריקני צפוי לנקוט באסטרטגיה חדשה במזרח התיכון המכונה: "דוקטרינת ביידן".

לפי התוכנית, כפי שמפרסם פרידמן, ארה"ב תפתח עמידה איתנה מול איראן, תפעל לקידום מדינה פלסטינית עצמאית בשטחי יו"ש ורצועת עזה ותכונן ברית עם סעודיה שתכלול, בין השאר, גם נורמליזציה עם ישראל.

על פי 'הניו יורק טיימס', הממשל האמריקני אינו מעוניין שחלק מאלפי רובי הסער (M-16) שישראל רכשה יגיעו לידי מתיישבים ביו"ש מחשש כי זה עלול להצית את כל יהודה ושומרון.

ביהודה ושומרון מציינים כי האשמים בתדמית השגויה של 'אלימות המתנחלים', הם ארגוני השמאל הפועלים באזור ומדווחים לגופים בחו"ל. "בשעה שבה מיטב בנינו נלחמים בעזה, אנו נתונים למתקפות מרושעות של עלילות דם כנגד תושבינו מצד ארגוני שמאל קיצוניים כדוגמת 'בצלם' ו'יש דין'. במקום שתהיה רכבת אווירית שמציידת את כיתות הכוננות להגנה מפני מתקפת אויב, שוללים מאיתנו את הזכות להגן על עצמנו ועל ילדינו. הקמפיין השקרי וחסר האחריות הזה, חלילה יעלה בדם".

האמריקאים, בעידוד אותם גופים אנרכיסטים, ממשיכים להתנהל באופן לא קביל. תארו לעצמכם שיום אחד מתקשרים אליכם מהבנק ומודיעים שכל החשבונות שלכם מוקפאים, כרטיסי האשראי מבוטלים ואין אפילו יכולת להעביר את הכסף לחשבון אחר.

כל זה מול עלילה של ארגונים פוליטיים ללא הוכחה, ואין לכם את היכולת להגן על עצמכם באף ערכאה.

הסיפור הקפקאי הזה יכול לקרות לכל אחד. השבוע הוא קרה לינון לוי, בעל חווה מהר חברון שגילה לתדהמתו שנשיא

ארה"ב בכבודו ובעצמו הוציא נגדו צו רק על בסיס עלילות של ארגוני שמאל ללא הוכחות.

בנק 'לאומי', בחוסר סמכות, מיהר לשתף פעולה עם הצו ההזוי וינון נשאר ללא יכולת ערעור אפילו.

עוד אירוע חמור שהתרחש השבוע. אלוף פיקוד המרכז, האלוף יהודה פוקס, הוביל תרגיל שדימה את המתיישבים כאויב (לא פחות ולא יותר). במסגרתו תורגל רצח תינוקת יהודייה בפונדוק בידי ערבים ובתגובה שרפת רכבים בידי יהודים בכפר ואז חטיפת ערבי תוך הקפצת החטיבה היהודית ודובדבן. החיילים שדימו מתיישבים עם וסטים 'בימוי אויב'. בתגובה קצינים וחיילים נטשו את התרגיל בזעם.

ראש מועצת יש"ע: "אנחנו דורשים מראש הממשלה ושר הביטחון להדיח את מי שכתב את התרגיל בזמן כזה. מי שידע להדיח לוחמי מילואים שכרזו פרק תהילים במסגד בג'נין, בוודאי ידע להדיח את המפקד שתכנן תרגיל שגם מכפיש את ההתיישבות וגם מסכן חיים מכיוון שהוא מבזבז תחמושת וכוח אדם על תרחיש הזוי במקום להתכונן לתרחיש האמיתי. אנחנו דורשים לקיים בדק בית בפיקוד מרכז שמתנהל בדברים רבים במלחמה הזו בצורה הזויה ששיאם בתרגיל הביזיוני הזה. מישהו בפיקוד מרכז עדיין בקונספציה של לפני השבעה באוקטובר. אנחנו לא מוכנים לשים את חיי תושבינו בסכנה וזה לא ירד מסדר היום".

לא פלא שהסלוגן 'אלימות המתנחלים' חדר עמוק־עמוק הן בממשל האמריקאי והן אצל פיקוד המרכז בצה"ל.

במקום להתעסק עם המציאות המבישה הזאת, תקשורת המיינסטרים שחלקה ממומנת ממשלם המיסים הישראלי, עסוקה במריבת גוטליב־אמסלם, ואת האירוע הזה טאטאו מתחת לשטיח. נתאר לעצמנו, אילו היה אירוע המדמה את השמאל
לפורעים ורוצחים, הדבר לא היה יורד מסדר היום והכותרות היו זועקות לשמיים.

7. זה היה אמור להיות עוד דיון שגרתי על אספקת מזון, דלק ואספקת סיוע אחר לעזה בין ראש ארגון אונר"א לדיפלומט ישראלי בכיר בתל אביב, אך על פי תחקיר של ה'ניו יורק טיימס', הדיון בח' בשבט 18 בינואר היה זה שהתחיל את שלל הטענות נגד עובדי אונר"א והחשדות כי אלו השתתפו בטבח הרצחני שאירע בשבעה באוקטובר.

פיליפ לצריני, ראש אונר"א, נפגש בתל אביב עם אמיר וייסברוד, סגן מנכ"ל במשרד החוץ הישראלי המפקח על היחסים עם סוכנויות האו"ם. השניים היו נפגשים בערך פעם בחודש, אך לפגישה ההיא הגיע וייסברוד עם המודיעין על אונר"א אשר נמסר לו על ידי קצינים בצבא.

ההאשמות שהועברו במהרה לאו"ם ולממשל ביידן בארה"ב, היו חמורות: 12 עובדי הארגון הואשמו בהשתתפות ובתמיכה במתקפת חמאס על ישראל ב'פרעות שמחת תורה'. בנוסף, הטענות חיזקו את הטענות בנות עשרות השנים בישראל על אונר"א שטענו כי היא וחמאס חד הם - האשמות שהסוכנות דוחה בתוקף.

האו"ם הודיע על ההאשמות והוסיף כי תשעה מתוך ה־12 פוטרו, לאחר ששניים אחרים כבר נהרגו. הודעת האו"ם הובילה להחלטת מדינות רבות להשהות את המימון שלהן לארגון. בהמשך, הגיעו טענות קשות עוד יותר: "10% מתוך 13,000 עובדי אונר"א בעזה היו חברים בחמאס". טענה זו הובילה להשעיות נוספות של כספים ממדינות העולם.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ניצל את הרגע לקריאה לסגירת אונר"א. "המשימה של אונר"א צריכה להסתיים", אמר נתניהו. "צריך להחליף את זה בארגון או ארגונים שיעשו את העבודה הזו".

בעוד שהמערכת הפוליטית מיהרה לנצל את המידע על אונר"א, בצה"ל עוד מתלבטים אם המידע עוזר לפעילות ברצועה. בתוך המערך הצבאי, מפקדים וקצינים החוקרים את דליפת המידע ועוסקים בפעילות בעזה, עדיין חלוקים בדעותיהם אם סגירת אונר"א תשרת את ישראל.

המדהים הוא שבעוד ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ דורשים את סגירת אונר"א, גורמים אחרים בישראל לוחצים בשקט על ארצות הברית והאו"ם לאפשר בינתיים לאונר"א להמשיך בתפקידה המרכזי בסיוע ההומניטרי לעזה.

הגמגום של ישראל והשתיקה שלה יצרו כאוס אדיר. לפתע, שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, אמר השבוע בדיון סגור בבריסל כי ישראל לא הציגה ראיות מוצקות על אודות מעורבות אונר"א בטרור. הוא אף הדגיש: "מדובר בקמפיין ישראלי וניסיון 'להרוג' את הסוכנות. לאיחוד האירופי אסור לשתף פעולה עם כך". בדיון בהשתתפות שרי החוץ של האיחוד האירופי, בורל קרא להמשיך את התמיכה האירופית באונר"א ולהגדיל אותה.

במהלך אותו דיון התפתח ויכוח בין נציגי 27 המדינות באשר לאונר"א. שורה ארוכה של מדינות טענו שהמידע שנחשף על אונר"א חמור וכי יש להתייחס אליו ברצינות רבה. בין המדינות שצידדו בעמדה הביקורתית היו גרמניה, אוסטריה, צ'כיה, הונגריה ורומניה.

מנגד, בורל ונציגי ספרד, בלגיה ומדינות נוספות, טענו שיש להמשיך במימון אונר"א ולהגדילו. דבריהם מובאים על רקע קשיי המימון שמהם תסבול הסוכנות בהיעדר סיוע, לאחר שרוב המדינות התורמות הודיעו על השעיית תמיכתן בה.

את עמדתה ההפכפכה של אונר"א, אפשר לזקוף, לצערנו, להחלטות שנשמעו מהדרג המדיני וצה"ל שלא לפרסם את המידע הידוע להם על אונר"א. אמ"ן, שב"כ ומשרד החוץ אוספים מידע על מעורבות אונר"א בטרור מאז הטבח, אולם עד היום מסרבים לפרסם אותו.

8. מרואייננו, מר דוד בדין העומד בראש 'המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון', עוסק זה למעלה משלושים שנה בחשיפות דרמטיות על אונר"א ועל מעורבותה בטרור נגד ישראל.

בדין היה מן הראשונים שהתריע על התרחשות כזו שהייתה בפרעות שמחת תורה, אולם קובעי המדיניות זלזלו בהערכותיו של ארגונו המקיים תחקירי עומק באמצעות אנשי מודיעין לשעבר על הנעשה ברשות הפלסטינית וחמאס.

מרואייננו מחדד ואומר: "חייבים להפנים שהרשות הפלסטינית עיגנה בחוק הענקת שכר לכל החיים לכל בני משפחה של מחבל הרוצח יהודי. הגיעה העת לדרוש את ביטול החוק המחריד של תשלום לרצח".

"כמו כן", אומר בדין, "אחד מהאלמנטים הנוראיים ב'תהליך השלום' של אוסלו שנחתם ב'קמפ דיוויד', הוא הקמתו של מנגנון הביטחון של רש"פ, הידוע בשם:PSF  (PALESTINE SECURITY FORCE). לאותו מנגנון פלסטיני שאומן ע"י ישראל, האיחוד האירופי, בריטניה וארה"ב, הוכנסו ארגוני טרור ערביים".

בשיחתו, בדין קורא "לגייס מומחי מודיעין שיתריעו בפני קובעי המדיניות הישראלית והציבור הרחב על סכנות קיומיות האורבות מתוך ה־PSF.

הקשינו, מדוע נשמעים קולות בישראל, גם מאנשי צבא, לא לסגור את אונר"א? הרי הוברר למעלה מכל ספק שאנשי אונר"א השתתפו בטבח בשמחת תורה. וכן במטה שלהם בעזה שכביכול משמש לאספקת מזון הומניטרי, התגלו כלי נשק רבים.

בדין לא הופתע מהממצאים החמורים. "אנחנו התרענו ללא הרף בפני הגורמים המדיניים והצבאיים על ארגון הטרור אונר"א שמכסה את ערוותו בסיוע הומניטרי לערבים כביכול".

בדין מציין כי "בישראל נבהלו מסגירת אונר"א משום שהיא משמשת כר נרחב לעסקים של 400 חברות ישראליות הלוחצות לא להפסיק את שיתוף הפעולה עימה. הכסף הכלכלי מעל ביטחונם של תושבי ארץ ישראל זהו דבר חמור ביותר", מציין בדין, "אף על פי שנודע כי בנק לאומי מתכוון לחסום את חשבונה של אונר"א בישראל".

מרואייננו הנכבד מבהיר כי "סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים (אונר"א) פועלת משנת 1950 למניינם בסוריה, לבנון, ירדן, יהודה ושומרון (כולל מחנה פליטים במזרח ירושלים) ורצועת עזה. היא מעניקה שירותי סעד, בריאות וחינוך לערבים המוחזקים בכוונה תחילה בעשרות מחנות פליטים. למעלה ממחצית תקציבה מופנה לחינוך.

"על פי הנתונים", אומר דוד בדין, "בפעילות החינוך של אונר"א בשטחי יהודה, שומרון ועזה למדו  (בשנת הלימודים 2019/20) בעזה 286,645 תלמידים ב־278 בתי ספר בכיתות א'-ט'. ביהודה ושומרון (ומזרח ירושלים) למדו 45,883 תלמידים ב־96 בתי ספר גם כן בכיתות א'-ט', אך שני בתי ספר במזרח ירושלים כללו גם כיתה י'.

"בספרי הלימוד ובמדריכי המורים שבשימוש בבתי הספר של אונר"א ואשר מוציא לאור המרכז לתוכניות לימודים של הרשות הפלסטינית, העלו כי מתנהלת בהם אינדוקטרינציה (=תהליך של הנחלת דעות, עמדות, רעיונות, או השקפת עולם) לשנאה ואלימות, בסתירה מוחלטת למחויבותה של אונר"א, כארגון של האו"ם, לניטרליות ולקידום פתרון של שלום לסכסוך במזרח התיכון".

9. בתשובה לשאלתנו, אמר מר בדין כי "אינדוקטרינציה זו מושתתת על שלושה עקרונות יסוד:

א. דה־לגיטימיזציה הן של קיום ישראל – מדינה חברה באו"ם – והן של נוכחות תושביה היהודים בארץ: ישראל אינה מופיעה על המפה ובמקומה מופיעה פלסטין כמדינה הלגיטימית באזור אשר נתונה ל'כיבוש ציוני' מאז שנת 1948. היהודים החיים כיום בישראל נחשבים לפולשים קולוניאליסטים זרים ללא כל זכויות ועבר היסטורי בארץ. עריהם, ובראשן תל אביב, אינן מופיעות על המפה או שניתנים להן שמות ערביים (למשל, אילת נקראת 'אום אלרשראש'). מוכחש גם קיומם של מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל. הכותל המערבי, למשל, מוצג כאתר אסלאמי.

"ב. דמוניזציה (=הפיכת האויב לשטן) של ישראל ושל היהודים: ישראל מוצגת כשורש כל רע, ללא כל מידע אובייקטיבי עליה. במהלך השנים קיבצתי למעלה מארבעים האשמות כלפיה, החל בגזל פלסטין ורצח ילדים וכלה בשילוח חזירי בר לפגיעה בשדות הפלסטינים. היהודים מוצגים כאויבי האסלאם מראשיתו. בעצם, כנוכלים בוגדניים וכבעלי כוונות השמדה כלפי הפלסטינים. אין שום התייחסות לפרט היהודי או הישראלי כאדם רגיל. ה'אחר' הזה מתואר תמיד כקבוצה – עם ההשלכות הנלוות לכך של איום קיומי על הפלסטינים.

"ג. עם אויב מהסוג שתואר כאן אין אפשרות הגיונית לעשות שלום. ואכן מספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית הנלמדים בבתי הספר של אונר"א נעדרת כל הטפה לשלום ודו־קיום עם ישראל. להפך, מודגש הצורך לשחרר את פלסטין כולה, כולל שטחי ישראל שמלפני 1967, במאבק אלים, תוך הצגתו כמאבק בעל אופי דתי – שימוש במונחים 'ג'יהאד' ו'שהאדה' וקריאה לשחרור מסגד אל־אקצא – ותוך אימוץ הטרור כאמצעי במאבק הזה".

בדין מביא דוגמאות מתוך ספרי הלימוד וממדריכי המורים העדכניים ביותר אשר מבהירות את הנקודות הללו:

א. הרשות הפלסטינית מכנה את עצמה "מדינת פלסטין" ומחשיבה את עצמה כמדינה לכל דבר תחת כיבוש שגבולותיו אינם מסתיימים בקווי 1967. השם "מדינת פלסטין" ולא "הרשות הפלסטינית" מופיע על עטיפת כל ספרי הלימוד.

ב. פלסטין מוצגת כמדינה הלגיטימית באזור במקום ישראל: בשיעור מוצגת מפה בכותרת "מפת המולדת הערבית" שבה כל הארץ צבועה באדום כשלצידה השם "פלסטין" ומעליו הדגל הפלסטיני.

ג. ישראל ותושביה נחשבים לישות קולוניאליסטית זרה.

ד. הכחשת קיומה של ההיסטוריה היהודית של הארץ והכחשת קיומם של מקומות קדושים ליהודים בארץ, כולל הכותל המערבי בירושלים.

ה. בהיותם נחשבים למתיישבים זרים, אין היהודים בארץ נמנים בין תושביה, והערים שבנו, כולל תל אביב, נעדרות מעל גבי המפה שבספרי הלימוד בבתי הספר של אונר"א.

ו. הקשר ההיסטורי והדתי של היהודים לירושלים, זוכה להתעלמות מוחלטת. ירושלים היא עיר ערבית שאותה בנו אבותינו הערבים לפני אלפי שנים. ירושלים היא עיר קדושה למוסלמים ולנוצרים.

9. מרואייננו הנכבד ציין כי 'מרכז בדין לחקר מדיניות המזרח התיכון' שהוא עומד בראשו, פועל מעל ל־30 שנים במעקב ובתיעוד של ההתנהלות בספרי הלימוד ובמוסדות אונר"א ברצועת עזה. יותר מ־1000 טקסטים שהתפרסמו בספרי הלימוד נסקרו ונבדקו באמצעות חוקר המכון, ד"ר ארנון גרוס, מי שהיה סמנכ"ל המחלקה הערבית ברשות השידור.

הממצאים שעלו, שנה לאחר שנה, מהטקסטים של מי שאמורה להיות סוכנות ניטרלית הפועלת על פי ערכי האו"ם גם בלי שידרשו זאת ממנה, מלמדים כי בספרי הלימוד ישנה הסתה מתמשכת לטרור, דברי הלל ושבח לשאהידים ודה־לגיטימציה מתמשכת לעצם קיומה של מדינת ישראל.

"לדוגמה, בספרי הלימוד נאמר: 'אלוקים ממריץ את המאמינים לג'יהאד ולמימונו ומזהירם מפני התעסקות בחיי העולם הזה על פני הג'יהאד ומימונו, שהרי חיי העולם הזה מוליכים שולל את מי שעסוק בהם ועל המאמין לציית לצווי אלוקים ושליחו [מוחמד] ולהתרחק מהמריית פיו כדי שיזכה בשכר וגמול ביום תחיית המתים'.

"נוסף על אידאל הג'יהאד, משתמשים המורים (על פי מדריך למורה) גם באידאל המסורתי של מות־קדושים (שהאדה). השאהיד זוכה, לפי האמונה האסלאמית, לשכר רב בגן עדן.

"באותם ספרי לימוד מובא גם סיפור על זיכרונותיו של פליט המדגיש שגם השיבה של פליטי 1948 תהיה חלק בלתי נפרד של השחרור המלא של פלסטין, ולא שיבה כדי לחיות בשלום עם השכנים לפי החלטת האו"ם 194 שעליה מסתמכים הפלסטינים בטענתם לזכות השיבה: 'אנו נשוב; אנו נשוב עם הנשרים הדואים; נשוב עם הרוח הנושבת בחוזקה; נשוב אל הכרם ועצי הזית; נשוב כדי להניף את דגל פלסטין, לצד פרח הכלנית, על גבעותינו הירוקות'".

10. מר דוד בדין כואב וזועק ש'פרעות שמחת תורה' לא לימדו את מערכת הביטחון את הלקח שחייבים לסגור את אונר"א שבתי הספר שלה שימשו מקום מקלט למחבלים ומקום מסתור לכלי נשק רבים שהיו מכוונים נגד ישראל.

בדין אינו מבין כיצד היו בכירים בצה"ל שביקשו להיזהר מהניסיון לתת 'נוקאאוט' לאונר"א בלי שיהיה לארגון תחליף ברור. בתוך צה"ל, אלופים ובכירים אחרים דנו בשאלה אם נכון להוסיף אש למדורת אונר"א, מה שמוביל מדינות נוספות להפסקת המימון לסוכנות בעיצומה של המלחמה.

בסיכומו של דבר, דוד בדין אינו מאמין שהמדינות התורמות לאונר"א יפסיקו להעביר את תרומתן לארגון הרצחני הזה. "ייתכן", אומר בדין "שהמדינות התורמות יעשו איזושהי הפסקה קצרה בהעברת התרומות, ומייד אחריה הן ימשיכו לזרום. ייתכן שלצה"ל בעמדותיו יש חלק בהליך הזה, אולם ישנה איזושהי נחמה בכך,ששר הביטחון יואב גלנט הצהיר בריש גלי:  'אונר"א איבדה את הלגיטימיות שלה להתקיים'".

בדין ממשיך להיות פסימי לאור ההתרחשויות האחרונות. לדעתו אונר"א לא תיסגר, אולם הוא מבטיח להמשיך לרתום את מרצו: "נמשיך במלוא המרץ לחשוף עוד ועוד מעשים חמורים שנעשו באמצעות אונר"א, עד שהעולם יבין כי חייבים לסגור את פעילות הטרור הזאת שהשתתפה ב'פרעות שמחת תורה".