קידושא רבה בריא??? – כן, כן, כן!
תמר שריגר
 
כולנו אוהבים לבוא לקידושא רבה בבית הכנסת. למארח זו הזדמנות להוקיר בן משפחה או לחגוג שמחה משפחתית או פשוט לקדם אחווה בין בני הקהילה. מטרתו המשנית של האירוע היא "לטעום משהו" לפני שחוזרים הביתה לסעודה. למרבה הצער, בשנים האחרונות הפך הקידוש במקרים רבים לסעודה בפני עצמה.

פריטי מזון רבים אינם בריאים, כגון מזון מעובד, ממתקים ומשקאות ממותקים. ואולם אפשר לתכנן תפריט בריא שיחזיר לקידוש את מטרתו המקורית ויעזור לנו לשפר את אורח חיינו.

על פי נתוני הלמ"ס, 48 אחוזים מהבוגרים בישראל הם בעלי עודף משקל או סובלים מהשמנה. האנשים הללו מצויים בסיכון מוגבר למחלות כרוניות שקשורות למשקל עודף, כגון סוכרת, מחלות לב ויתר לחץ דם. הם יחוו יותר בעיות בתעסוקה מאשר בוגרים בעלי משקל תקין. בקרב ילדים, שיעור הסובלים מעודף משקל עומד על כמעט 18 אחוזים. ילדים בעלי עודף משקל מגיעים להישגים פחותים בבית הספר לעומת ילדים בעלי משקל תקין, הם נעדרים ימים רבים יותר מבית הספר ועשויים פחות להמשיך ללימודים גבוהים.

על האופן שבו אדם צריך לאכול כתב הרמב"ם כך:
 
הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים. ואלו הן: לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב, ולא ישתה אלא כשהוא צמא... לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו, אלא יפחות כמו רביע משבעתו... (הלכות דעות, ד, א-ב)


אחריותנו לעצמנו וליקירינו מחייבת אותנו לחפש מידע מעודכן בנוגע לתזונה ואורח חיים בריא וליישם אותו בשגרה היומיומית כדי לשמר ככל האפשר את בריאותנו ואת הפיקדון היקר – גופנו ­– שהפקיד בידינו בורא עולם.

תפריטים בריאים מצויים היום לרוב. השימוש בהם צריך להתרחב, ויש לנקוט צעדים פעילים כדי לעודד את הפחתת הצריכה של מזון מעובד והגברת הצריכה של אוכל טבעי.

קידוש בבית הכנסת הוא הזדמנות מצוינת להדגים זאת, מכיוון שהוא מראה כיצד ליישם את כללי התזונה הנבונה וכך להשיג שיפור ניכר באורח החיים. לכן הוא עשוי לעודד את הציבור לעבור שינוי תזונתי במרחב האישי.

ממחקרים רבים על דפוסי אכילה מבוססי צמחים, כגון דפוסי אכילה ים תיכוניים, עולה כי הם משפרים את אורח החיים ומפחיתים את הסיכון לחלות בדלקות כרוניות ובמחלות כגון סוכרת ומחלות לב. הדגש בדפוסי אכילה מבוססי צמחים הוא על מאכלים עשירים בוויטמינים, מינרלים וסיבים, ובהם ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות. מלבד אלה התפריט כולל שומנים בריאים, למשל שמן זית בכבישה קרה, אבוקדו, אגוזים וזרעים לא קלויים וטחינה מלאה.

אפשר לכלול בתפריט גם מאכלים מן החי אך לעיתים רחוקות ובכמות קטנה: בשר בקר, עוף, דגים, ביצים ומוצרי חלב דלי שומן (לא נטולי שמן לגמרי).
מוצרי מזון מעובדים אשר מכילים מלח, סוכר או שמן מזוכך ממכרים וקשורים לעלייה בהיארעות דלקות כרוניות ומחלות כגון סוכרת, עודף משקל, מחלות לב, סוגי סרטן מסוימים ובעיות אורתופדיות. כדאי להפחית בצריכת מאכלים אלה בהדרגה ולהחליפם במזון טבעי.

החשש שמעבר לדפוסי אכילה חדשים יגרום לתפריט להיות טעים פחות – קיים. חשוב להיות מודעים לכך שאוכל מעובד ממכר. למשל, כשאנו צורכים מאכל ממותק, קולטני הטעם המתוק שעל הלשון מאותתים למוח דרך רשת מורכבת של תגובות כימיות וחשמליות, ואלה מפעילות את תחושת ההנאה. הדבר מעודד אותנו לצרוך את המאכל שוב כדי להמשיך ולזכות בתחושה זו.

שינוי חוש הטעם נעשה לאורך מספר שבועות שבהם "מאלפים" אותו מחדש על ידי חשיפות חוזרות למזון טבעי. לכן, כשמבקשים לערוך שינוי באופי הקידוש בבית הכנסת, מומלץ לתכנן מעבר הדרגתי לאורך כמה שבועות או חודשים (תלוי בתדירות הקידוש). דבר זה מאפשר לחברי הקהילה להתרגל לשינוי ולתכנן תפריטים חדשים הולמים.

עניין נוסף שיש לשקול הוא כמות האוכל, שפעמים רבות היא מופרזת. יש לעשות מאמץ לחישוב מספר האורחים הצפוי ולקבוע לפיו את הכמות הנדרשת של אוכל ומשקאות. הכמויות המומלצות רשומות להלן ומחושבות לפי מנה לאדם, וצריכות להיות מספיקות כדי שהאורחים יוכלו לברך ברכה אחרונה.
 
המלצות לפי קבוצות מזון
משקאות: חשוב להימנע מהגשת משקאות ממותקים. אין בהם ערך תזונתי מלבד קלוריות ריקות שמזיקות לבריאות. הן אינן תורמות לשובע ואף "גוזלות" ויטמינים ומינרלים מהגוף כדי לעכל את הסוכר. אין להגיש גם מיצים טבעיים. למרות תכולת הוויטמינים בהם הם אינם מכילים סיבים ולכן אינם תורמים לשובע.

משקאות המכילים ממתיקים מלאכותיים פסולים אף הם.

אפשר להגיש מים, מי לימון, מי נענע ומים בטעמים טבעיים אחרים, מי סודה וחליטות בטעמי פירות, קינמון וכדומה.
דגנים: חצי כוס דגן מבושל (לא כולל הירקות שבסלטים) – בורגול, אורז, קינואה, פסטה מקמח מלא, בטטה, תפוחי אדמה או תירס, או כוס פופקורן.
אפשר להגיש גם שני קרקרים לסועד (עדיף מקמח מלא).

ירקות: כוס סלט, ירקות חתוכים או צ'יפס ירקות – מלפפון, מלפפון חמוץ, פלפל, עגבנייה, גזר, בצל, חסה, כרוב, זיתים (אף שהם עשירים בשמן) וכדומה (לא כולל תפוחי אדמה, בטטה או תירס – אלה שייכים לקבוצת הדגנים).

פירות: 50 גרם פירות – פירות שלמים וסלט פירות ללא תוספת סוכר.

אגוזים וזרעים: אפשר לכלול בכמויות קטנות כתוספת לסלטים, כקישוט או כנשנוש בריא.

עוגות ועוגיות: פרוסת עוגה אחת או שתי עוגיות. אם אופים בבית, יש להעדיף קמחים מלאים ושמן זית על פני מרגרינה או שמן מזוכך, ולהפחית ממתיקים. אם קונים, מומלץ לקנות מאפים בריאים יותר, שאפשר למצוא בקלות.

"נשנושים": פופקורן (הוזכר לעיל) וצ'יפס ירקות (הוזכר לעיל).
 
שיקולים סביבתיים
נוסף על שיקולי תזונה נבונה, מעבר למזון טבעי וביתי משמעו הקפדה על כך שהאירוע יהיה ידידותי יותר לסביבה באמצעות אריזת המזון במכלים רב-פעמיים והפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים. ברוח הדאגה לאיכות הסביבה יש להניח שלא ירחק היום שמשתתפי הקידוש בבית הכנסת יביאו עימם כוסות שתייה מהבית.
צעדים אלה עשויים להפחית במידה ניכרת את נפח האשפה שנוצרת בשבתות.
 
מעורבות אישית
ככל שנשקיע יותר בהפקתו של אירוע, כך נהיה קשורים אליו יותר וניהנה ממנו יותר.
אירוע משפחתי מזמן אפשרות לערב בני משפחה וחברים בהכנתו ולחוות עימם חוויה משמעותית. קידושים הם אירועים הולמים ליישם בהם את ההמלצות הללו וליצור זיכרונות יקרים לשנים.