רה"מ, האם תדרוש ביטול קרן הפיצוי למחבלים?

איך קורה שעד כה איש מהדיפלומטיה הישראלית לא תבע מהרשות הפלשתינית לסגור את הקרן הכספית המעבירה מענקים קבועים לרוצחי יהודים? זו השאלה הפשוטה ששאל דוד בדין, מנהל סוכנות הידיעות מקור ישראלי ויו"ר המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון, את לשכת ראש הממשלה. עד כה ללא מענה.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר בדין על השאלה שלטעמו צריכה להישאל על ידי כל ישראלי, אך לפי שעה אינה עולה לסדר היום. "הרש"פ הקימה קרן לפיצוי לרוצחים ולמשפחותיהם", הוא אומר ומזכיר. "אם אתה רוצח יהודי אתה מקבל כסף כל החיים וכך גם משפחתך".

בדין מספר כי במשפטו של הרוצח של דליה למקוס הי"ד שנרצחה בגוש עציון ראה כיצד "הרוצח נכנס לאולם כשהוא מבסוט לאללה, כי הוא כבר קיבל את הכסף מהרש"פ. עיתונאי ערבי שאל אותו על זה והוא אישר זאת".

את שאלתו 'האם תדרוש מהרש"פ לבטל לאלתר את הקרן לעידוד רוצחים ובני משפחותיהם', הפנה בדין גם לשרי הממשלה ולדבריו השר היחיד שהשיב לו היה שר הביטחון, משה יעלון, שהשיב שהוא "לא מתייחס לשאלה"...

מוסיף בדין ומחדד את שאלתו ומזכיר את הדברים שכתב בכיר השב"כ לשעבר, אוזרד לב, בספרו על השחיתות ברשות הפלשתינית, שם תיאר כיצד יו"ר הרש"פ דאז, יאסר ערפאת, עשה שימוש בכספי המיסים לפיצוי לרוצחים וגם למימון האינתיפאדה. כספים אלה, כידוע, הוזרמו לרש"פ מישראל בהתאם להסכם פריז, הנספח הכלכלי המצורף להסכמי אוסלו.

"ישראל יודעת שאין פיקוח על הכספים הללו. זה תזרים רציני מאוד של מזומנים שאמור להיכנס לכיסי הרווחה החינוך והבריאות אבל אין פיקוח על זה, וכאילו מעבירים את הכסף להחזר מיסים לעובדים אבל הכסף נכנס לרש"פ ולקרן לפיצוי רוצחים וגם למימון ה-BDS, פעילות החרם נגד ישראל". לדבריו ההוכחה לכך קלה ביותר, ניתן להיכנס לאתר הBDSולראות שם את מקורות המימון שהוא גם הגורם הפלשתיני האוסף כספים לצרכים הומניטאריים של הפלשתינים.

בדין מוסיף ומעיר כי הכספים מגיעים לרש"פ לא רק ברכבי 'ברינקס', אלא גם בדואר דיפלומטי של אש"ף שלדבריו פועל בארה"ב באופן בלתי חוקי. הוא מזכיר כי משרד אש"ף בוושינגטון נפתח בשנת 96' לאחר שפורסם שהאמנה הפלשתינית בוטלה, אך למעשה הדבר לא קרה אלא מדובר היה במראית עין של ביטול, מראית עין שזכתה לגיבוי ישראלי שהוביל לאישור פתיחת הנציגות הפלשתינית בבירה האמריקאי, אך בפועל מאחר ולא היה שינוי באמנה הפלשתינית הרי שהנציגות הזו מתפקדת בניגוד לחוק האמריקאי.

בהמשך הדברים שב בדין וחוזר על שאלתו, שאלה שלדבריו יכולה וצריכה לעלות מהציבור הרחב אל שרי הממשלה ואל ראש הממשלה עצמו – 'מדוע אין דרישה מינימאלית והגיונית כל כך לבטל את הקרן לעידוד רוצחים, קרן שפועלת באופן רציף באין הפרעה, בתמיכת עבאס ובעידוד התקשורת הפלשתינית?'.

בדין אף מוסיף ומעיר כי בניגוד לאותם העורכים השוואה בין ההסתה הפלשתינית להסתה הנאצית הרי שהדברים שונים, ולא לטובת הפלשתינית. הוא מספר כי בירר אצל שלושה חוקרי הרייך השלישי וגילה מתשובותיהם שבמשטר הנאצי לא ניתנו הערכה וכבוד לרוצחי יהודים. גם קציני הרייך לא זכו למעמד גבוה יותר באופן פומבי בעקבות רצח יהודים. "הם עשו את זה אבל בשקט ובצנעה".

בדבריו מביע בדין ביטחון בכך "שאם כתוצאה מהשיחה הזו שלושים איש ירימו טלפון וישלחו מכתבים במייל או בדואר רשום לראש הממשלה זה היה מפריע לו. לא צריך מאות. מספיק שלושים".

להערכתו "העם לא עצל אלא לא יודע את הנתונים. כמה יודעים שאש"ף לא אישר את הסכמי אוסלו? רק העיתון 'על המשמר' של השמאל פרסם את העובדה הזו. הייתי אז המתרגם שלהם לאנגלית. היה להם כתב ישר בטוניס, פנחס ענברי, והוא דיווח על כך שערפאת לא אישר את ההסכמים. אנשי פרס שלחו נציגים לשבח אותו על כך שהוא אישר את ההסכמים. הלכתי בשעתו לדובר של רבין, אורי דרומי, ושאלתי על הנושא. הוא אמר לי 'מר בדין, אני רוצה שתדע שרבין מסכים איתך שערפאת לא אישר את אוסלו ואנחנו מקווים שבעתיד הוא יעשה את זה', כך הוא אמר לי לפני 22 שנה", אומר בדין וקובע כי בעוד השמאל תובע לקיים את ההסכמים הכתובים אין כל הסכם כתוב שנקרא הסכמי אוסלו מאחר וכאמור, בפועל ההסכם לא נחתם על ידי הפלשתינים.

את דבריו הוא חותם באנקדוטה נוספת סביב פרשת אישרור הסכמי אוסלו והעיתון 'על המשמר': "מסרתי את הידיעה לחנן פורת ז"ל. הוא הקריא את זה בכנסת. רבין נהיה אדום מכעס על ש'על המשמר' פרסם את האמת, וביקש מהעורך לחזור בו מדברו. העורך אמר לו 'אני לא תוכי שלך'. הופסקו הפרסומים הממשלתיים ב'על המשמר' והעיתון נפל.