שיא האבסורד: ישראל תומכת בתיחזוק המפעל לייצור שאהידים וחמאסניקים

ישראל מעודדת, למרבה ההפתעה, גיוס מימון בינלאומי לתחזוקת מערכת החינוך השטנית של אונר"א. ואיך מגיבות המדינות התורמות למאמץ לעצירת הכספים המגואלים בדם?

1. הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. כוונות טובות שכאלה, עמדו מאחורי תרומתה הבלתי נתפסת והלא תיאמן של ממשלת ישראל ומערכת הביטחון, במשך שנים, להמשך קיומה של התעשייה המפלצתית הפלשתינית-נאצית, שמאז הקמתה ב-1949 עוסקת בייצור סידרתי של כמויות בלתי נדלות של שאהידים, המתחנכים מגיל אפס לרצח אכזרי של 'בני הקופים והחזירים', קרי היהודים החיים במדינת ישראל, ללא שום הבדלי השקפה, גיל ומין.

כוונות טובות עמדו מאחורי תמיכתה של ישראל בהמשך פעילותה של אונר"א ביו"ש ובעזה; בדיוק כפי שעמדו כוונות טובות מאחורי הסכמתה של ממשלת ישראל להזרמת מזוודות הכסף הקטארי מדוֹחָה לעזה. אבל הניסיונות הללו כשלו. בדיעבד התברר כי במהלכים אלה הפכה ישראל לסייענית החמאס – רחמנא ליצלן. פרקליטת השטן.

הכסף הטמא שהגיע במזוודות מקטאר, בחסות ישראלית, מימן את ההתחמשות המטורפת של החמאס, את מפעל בניית העיר הרצחנית החדשה עזה תחתית, ושימן בסופו של דבר את גלגלי שואת ה-7 באוקטובר. בדיעבד גם מתברר שהתמיכה הישראלית בהמשך פעילות אונר"א בעזה, מימנה את התמנון המפלצתי האנטישמי שמשמן את המשטמה העזתית האנטישמית, הנאצית. הכוונות הטובות, התמימות, הובילו לגהינום עלי אדמות. הדרך לשם היתה רצופה כוונות טובות, מצידה של התמימות הישראלית.

2. לא שאונר"א יצרה את המשטמה העזתית. מקורותיה עמוקים ואפלים הרבה יותר. אבל אונר"א שימנה את תעשיית השיטנה, שהתבטאה בין היתר באגירת נשק, פצמ"רים, רקטות וטילים במוסדות החינוך של אונר"א, בחפירת פירים מתוך מיתחמי החינוך של אונר"א למעמקי עזה תחתית.

והכי חמור – בחינוכם של דורות על גבי דורות של עזתים לשנאת ישראל, להשמדתה, ולהקמת מדינה פלשתינית על חורבותיה (הל"ת). העובדה שבשנים האחרונות השתלט החמאס על מערכות אונר"א, והפך אותו לארגון מושחת שחוסה תחת כנפי האו"ם האנטישמי, רק מחמירה את תפלצת האבסורד.

3. ולמרות כל זאת, ממשלת ישראל, באמצעות מערכת הביטחון, העניקה גיבוי מלא לאונר"א והשתתפה בהפעלת מכבש לחצים על האומות הנאורות, למען יגדילו את תרומות המיליונים שלהן לאונר"א. ממש מעשה חלם: ישראל השתתפה בהזנת המפלצת המחנכת דורות של עזתים למחוק אותה מעל המפה. וכך חונכו בתמיכה ישראלית רבבות פעילי חמאס, שכל משאלתם היתה – עקב החינוך הקלוקל שקיבלו במוסדות אונר"א, למות מות שאהידים ברצח כמה שיותר ישראלים, עדי לתרום בכך את חלקם בדרך לחיסול המדינה היהודית. חלם זה כאן.

כל כך מפוקפק הוא הארגון, שהוא היחיד בעולם כולו, שמנציח את הפליטות לעולמי עד: כל פליט מ-1948 הרשום בו, מוריש את הפליטות לילדיו, נכדיו, ניניו וניני ניניו. כך צמח מספר הפליטים המטופלים בידי הארגון להנצחת הפליטות מ-700,000 בלבד ב-1949, פי 8.5, לכדי 5.9 מיליון כיום.

4. אונר"א מפעיל מערכת חינוך ששוטפת את מוחם של מאות אלפי תלמידים בכל הגילאים, ב-700 מוסדות החינוך שלה, מהם 284 בעזה; מערכת שהפכה לפס ייצור לשאהידים.

כך למשל מוצגת בספרי הלימוד המחבלת דלאל מוגברי, 'גיבורת' טבח כביש החוף ב-1978, בו נרצחו 35 ישראלים תמימים באכזריות שטנית, כמופת פלשתיני, קדושה מעונה שהקריבה עצמה על מזבח ה'התנגדות'. אפילו חלק ממוסדות החינוך נקראים על שמה, כדגם של פטריוטית שנפלה למען 'שיחרור פלשתין'.

במערכת של אונר"א מועסקים 23,000 מקבלי שכר, רבים מהם במערכת החינוך. נקל לנחש במה הם שוטפים מוחותיהם הרכים של תלמידיהם: שישראל היא יצירה קולוניאליסטית, אמורפית, שנועדה לפנות מקומה למדינה פלשתינית מן הים עד הנהר.

אז מה הפלא שילדים בני 7 חניכי מוסדות אונר"א – אפילו בקלנדיה ובשועפאט במזרח ירושלים – משיבים לשאלת המראיין בסרט שצילם מכון IMPACT-se לגבי תכנים שלמדו במוסדות אונר"א: "מלמדים אותנו שהציונים הם אוייב. הם בני מוות. מחובתנו הקדושה, הדתית, ללחום בה ולחסל אותם". וילד אחר אומר בסרטון: "כשאהיה גדול יהיה לי רשיון נהיגה, ואני אדרוס כמה שיותר ציונים, ואדקור אותם עד מוות. לדקור יהודים למוות, זה מביא הכי הרבה כבוד לי ולמשפחה וכרטיס כניסה לגן עדן".

5. כל מערכת ההסתה הזו, שרק מובילה להמשך שפך הדמים, פעלה בחסותה-שלא-מרצון של ממשלת ישראל, בכך שהיא או אחת משלוחותיה עודדה את העולם, להשתתף במימון תקציב אונר"א שמגיע ל-1.1 מיליארד דולר.

לא מאמינים? תשמעו סיפור: בירושלים קיים 'מכון נחום בדין', בניהולו של יהודי יקר ושמו דוד בדין, עולה ותיק מארה"ב, תושב אפרת, שמעניק שירותי תקשורת לעיתונות הזרה. כבר שנים שהוא אוסף מימצאים, שנועדו לשכנע את ממשלת ישראל לפעול לסגירת אונר"א. הוא למשל מימן רכישת למעלה מ-200 ספרי לימוד במקצועות שונים המשמשים במוסדות אונר"א, וגייס שני 'ערביסטים' ידועים – ד"ר ארנון גרויס וד"ר רוני שקד, לתרגום ההסתה המתפרצת כמעט מכל דף בהם. הוא גם מימן סרטי וידיאו שתיעדו התבטאויות ארסיות של ילדי מוסדות אונר"א.

גרויס ושקד כתבו בסיכום עבודתם: "ספרי הלימוד של אונר"א רק מחריפים ומעמיקים את הסכסוך ומוליכים אותו עד לקצה הבלתי פתיר. ע"פ ספרי אונר"א לא ייכון שלום לעולם, מפני ששלום פירושו יישום 'זכות השיבה' והשמדת 'שרידי הזרים' בפלשתין". בספרים מלמדים שהיישות הציונית היא כובשת, פולשת, חמדנית, קולוניאליסטית, נטולת זכויות כלשהן. היהודים הם הפושעים האולטימטיביים, והפלשתינים קורבנם האולטימטיבי. התפיסה שהיהודים הם בני שטן שדינם מוות נשזרת בכל המקצועות. אפילו בעיה מתימטית תמימה באלגברה למתחילים, עשויה להתנסח ברוח זו: 'מחמוד נכנס ברכבו לתוך המון יהודי ופגע בסך הכל ב-30 יהודים. עשרה מהם נפצעו. כמה יהודים נהרגו?'. בדין דפק על כל דלת אפשרית עם מימצאיו – ולא הצליח לשכנע שאונר"א זה אונר"ע ומר.

6. בשלב מסויים, ב-2018, הבין ראש הממשלה נתניהו, שאונר"א היא לא הפתרון אלא הבעיה. הוא הוקיע את הארגון האנטישמי והגדירו גורם עויין שמנציח את הנראטיב של 'זכות השיבה', במטרה לחסל את מדינת ישראל. אבל הוקעותיו אז 'לא הגיעו' לידיעת המינהל האזרחי, שטרח לפרסם אז באינטרנט, במסווה של פירסום כאילו רשמי מטעם אונר"א, ש"אונר"א שואפת להקים חינוך ללא הסתה; חמאס ואש"ף מתנגדים". לאמור, אונר"א היא בסך הכל בסדר גמור, ואפשר להמשיך לתרום.

דוברות המינהל האזרחי הסבירה אז בנימה מתחמקת: "מפקד המינהל דרש מאונר"א להרחיק כל תוכן מסית מספרי הלימוד". יופי, דרש. אז מה אם דרישתו לא נענתה וההסתה לא נעלמה מהספרים, וגם היח"צנות לטובת אונר"א נשארה באוויר?

לשאלתנו אז, מדוע המשיך המינהל אז לייחצ"ן את אונר"א, השיבו בציניות: "זה במסגרת החדשות שלנו: איננו מסירים דפים, בדיוק כפי ש-ynet לא מסיר". בקיצור, היחצ"נות נמשכה ותחשבו מה שתרצו. העיקר שהכסף יוסיף לזרום למימון תעשיית השאהידים. בעידוד ישראלי.

7. נתניהו כבר הבהיר, ובצדק רב, שאין לו כל כוונה למסור את השליטה בעזה לאחר המלחמה לרש"פ האנטישמית. מה שמתבקש עכשיו, לאחר גילויי היותה של אונר"א לסייענית טרור מובהקת, המחנכת לחיסול מדינה חברת האו"ם, תחת הסיסמה המכובסת 'מן הים עד הנהר' - לעמוד על פירוק מלא מלא של תעשיית השאהידים. לאיין את סוכנות האו"ם-שמום לשימור הפליטות לנצח נצחים, ושמה אונר"ע.

עד אז תמשיך לתאר, ובצדק, את גודל האבסורד, הח"כית לשעבר ד"ר עינת ווילף (העבודה), מְחַבֶּרֶת הספר 'מלחמת זכות השיבה', מגדולי הלוחמים נגד אונר"א. רק השבוע היא סיפרה בתימהון, שבכל מקום בעולם, שהיא מופיעה בו במאמץ לייבש את הזרמת הכספים לתעשיית השאהידים, היא נתקלת במענה משמיט לסתות: "אבל ממשלת ישראל מבקשת שנמשיך לתרום"...

(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')