בית ספר של אונרא ברצועת עזה [צילום: עבד ראחים חאטיב/פלאש 90]
כבר שנה בודק מבקר המדינה האמריקני את ספרי הלימוד בבתי הספר של אונרא, ובוחן אם היא מחוברת לטרור האיום בוושינגטון לקצץ בסיוע לסוכנות קשור לבדיקה, שאותה יזם ארגון ישראלי בינתיים, הפכה אונרא זמר פלשתיני שמשבח את הג'יהאד, לשגרירה הרשמי
▪ ▪ ▪
תפוח האדמה הלוהט המכונה: "תיק אונרא" מתבשל בוושינגטון על אש קטנה, וללא פרסום כבר חודשים ארוכים. הגוף החוקר הוא משרדמבקר המדינה האמריקני. הגוף הנחקר הוא: "סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלשתין". העילה לחקירה היא חשדות מגובים במסמוך עשיר על אודות החפיפה שהולכת ונוצרת בין הארגון לבין ההוויה והמטרות של התנועה הלאומית הפלשתינית - עד כדי הכלת תכנים של אלימות, טרור והסתה.
הודעת הממשל על כוונה לקצץ בתקציבי אונרא על-רקע "נסיגת הרש"פ מתהליך השלום" - שהפלשתינים הגדירו אותה כקו אדום ביחסיהם עם הממשל - קשורה לחקירה הזאת, לא פחות משהיא קשורה ל"תהליך השלום".
הנה הפרטים המלאים: בינואר 2017, מייד לאחר היכנסו של דונלד טראמפ לבית הלבן, החל צוות מטעם משרד מבקר המדינה האמריקני לחקור עבור הקונגרס, האם ספרי הלימוד שנלמדים בבתי הספר של אונרא בשטחי יו"ש ועזה כוללים תכנים אנטישמיים ועידוד לטרור. במקביל, בודק הצוות אם ועד כמה אונרא מחוברת לגורמי טרור, בעיקר ברצועת עזה.
הדוח צפוי להתפרסם בפברואר או במארס. את הבדיקה מבצעים אנשי מקצוע. לא פוליטיקאים - אלא אנשי מחלקת ענייני החוץ והסחר במשרד מבקר המדינה האמריקני. בראש משרד המבקר עומד לואיס דודארו, שמונה לתפקיד על-ידי הנשיא הקודם אובמה. דודארו הוא שהחליט על הבדיקה, בעקבות בקשתו של הסנאטור הרפובליקני ג'יימס ריש.
ריש, לשעבר מושל איידהו, עומד בראש תת-הוועדה לענייני המזרח התיכון של הסנאט. הבדיקה שאותה הניע, באה בעקבות מידע רב שהועבר אליו על-ידי "המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון בישראל", שבראשו עומד היו"ר דוד בדין. בדין ואנשיו הזינו את ריש בעשרות ניירות מחקר, קלטות, סרטי וידאו, צילומים ובעיקר ספרי לימוד פלשתינים.
ריש העביר הכל לחוקרים. הם ליקטו חומרים נוספים וכבר גיבשו לעצמם תמונה. אונרא התבקשה להגיב. בינתיים אין הדלפות. עם זאת - החומרים של המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון, גלויים בפני כל.
הם לוקטו ונאספו במשך שנים על-ידי בדין, וע"י איש אגף המודיעין לשעבר, סגן אלוף (מיל') יוני דחוח הלוי; המזרחן, ד"ר ארנון גרויס שעוסק כבר שנים בחקר ספרי הלימוד הערביים והפלשתינים ותכניהם, ולאחרונה גם ד"ר רוני שקד, ראש יחידת המזרח התיכון במכון טרומן לקידום השלום, שליד האוניברסיטה העברית. התוצאות - בלשון המעטה - אינן מחמיאות לאונרא. בשבועות האחרונים הארגון מנהל דו-קרב מילולי עם חוקרי המרכז.
פופ שאהידי
אחת הכותרות מהדוח האחרון של המרכז, שקשה להתווכח איתה - ולו בשל הסיבה שאונרא אינה טורחת להסתיר דבר בעניין - נוגעת לקשר של אונרא עם מוחמד עסאף, אליל זמר פלשתיני, שזכה ב-2013 במקום הראשון בתחרות הזמר "ערב איידול" (מעין "כוכב נולד" פלשתיני), והפך לסמל לאומי פלשתיני.
הסיפור על עסאף ואונרא חורג מגדר הפיקנטריה, מכיוון שהוא סימפטומטי להזדהות של אונרא עם העניין והנרטיב הפלשתיני, כמו גם לעובדה, שהארגון הכיל ביטויים רבים של הסתה לטרור ואלימות, הן במסגרת ספרי הלימוד בבתי הספר שלו, והן במסגרת קשריו השוטפים עם אנשי חמאס בעזה.
מערכת הביטחון הישראלית מתריעה כבר שנים על יחסי גומלין מזיקים ומסוכנים בין חמאס ושלוחותיו לבין אונרא. באונרא אומנם התנערו לאורך שנים מההאשמות הללו, אבל ג'יימס לינדזי, היועץ המשפטי לשעבר של אונרא, אישר בעבר בדוח משלו כי "אונרא לא נקטה צעדים כדי לזהות ולדחות מחבלים משורות הסגל שלה או ממקבלי השירות שלה".
במקרה של עסאף, שמשבח בשיריו את מות הקדושים והג'יהאד, אונרא לא זו בלבד שאינה מתרחקת ממנו, אלא שהארגון הפך את עסאף לשגריר הנוער הרשמי שלו. עסאף נבחר לכאורה כדי לקדם את השלום, אבל הוא משבח שוב ושוב בשיריו את ההקרבה ואת האלימות, ומעודד את מות הקדושים ואת הג'יהאד.
בשיריו עסאף שר גם על חזון המדינה הפלשתינית, שלפיהם - תשתרע על כל שטחה של מדינת ישראל. הקליפים של הזמר משודרים שוב ושוב בטלוויזיות של הרשות הפלשתינית וחמאס, על-רקע צילומים וסרטים מהתנגשויות של פלשתינים עם חיילי צה"ל ותמונות מהלוויות של "שאהידים", עטופים בדגלי פלשתין, שגופותיהם נישאות על כפיים ומיטלטלות מיד ליד בתוך המון גועש.
עסאף שר על ארצו שמשתרעת מנהר הירדן ועד הים התיכון. "קחו את דמי והביאו חרות", הוא מסלסל, "ניצחון או מות שאהידים, אמרו גבריה". באחד משיריו, "הוי הציפור העפה", מוצגים מקומות רבים בישראל - צפת, טבריה, עכו, חיפה, בית שאן ונצרת כחלק מפלשתין שאליה הפלשתינים ישובו. אין ספק שפלשתינים רבים מזדהים עם הדברים. מה שלא ברור הוא, מדוע אונרא בחרה להיות מזוהה עם זמר והשקפות שכאלה?
ת"א, לא מה שחשבתם
לאורך השנים ספגה אונרא ביקורת קשה על השימוש בספרי הלימוד הפלשתינים שמציגים את הרוח הזאת ואף מעבר לכך, אך לא עשתה הרבה כדי להשתנות. הדוח האחרון שכתבו ד"ר ארנון גרויס וד"ר רוני שקד לפני חודשים אחדים, עוסק בספרי הלימוד של הרשות הפלשתינית שבשימוש בתי הספר של אונרא.
הוא מחזיק כ-200 עמודים, הוצג בכנסת, והועבר אף הוא לאנשי הביקורת בוושינגטון. חלק מספרי הלימוד של הילדים לגיל הרך, שנסקרים בו, מעלימים את מדינת ישראל. באחד מהם (מהדורת 2016) ת"א מכונה "תל אל-רביע". "ככל הנראה", אומר ד"ר גרויס, "מדובר בהתפתחות חדשה של הנרטיב הפלשתיני שבמסגרתו הוצגה ת"א כעיר יהודית מודרנית, שקמה על חורבות עיר ערבית קדומה".
בספר אחר מ-2015 נמחק הכיתוב העברי מצילום של בול. בספר נוסף לכיתות ד' מ-2014 מוסבר ש"עכו היא עיר פלשתינית שנוסדה באלף השני לפנה"ס בידי הערבים הכנענים", ושהיא עתידה לשוב בעתיד אל בעליה. בפרסום נוסף נראית ילדה השואפת להגיע ל"חבלי הארץ האבודים" של פלשתין, כשהיא מרחפת מעל גדר ההפרדה.
במקום אחר התלמידים מתבקשים לשנן: "הבה נשיר ונלמד בע"פ: אדמת האצילים - נשבעתי. אקריב את דמי כדי להרוות את אדמת האצילים ואסלק את הגזלן מארצי ואשמיד את שרידי הזרים. הוי אדמת אל-אקצה והמקום המקודש חארם, הוי ערש הגאווה והאצילות. סבלנות. סבלנות, שהרי הניצחון לנו הוא והשחר יפציע מתוך החשכה". ההתעלמות מישראל, בספרי הלימוד של אונרא, כמעט מוחלטת וכאשר היא מוזכרת הרי ההקשר הוא "כיבוש" או כמחוללת "הנכבה".
"תמונה קשה ביותר"
גרויס ושקד שחיברו את הדוח האחרון, בדקו את ספרי הלימוד עד כיתות ט' שבשימוש אונרא, וגילו "תמונה קשה ביותר": "ספרי הלימוד שמוצאים לאור ע"י ממשלת חמאס בעזה, ואשר כוללים קטעים אנטישמיים גלויים והסתה גלויה למאבק מזוין לחיסול ישראל, נלמדים בחלקם בבתיה"ס של אונרא שם, שבהם למדו בשנה"ל 2015/16 כרבע מיליון תלמידים".
"אונרא", הם מזכירים, "היא ארגון בינ"ל שאינו אמור להיות צד לסכסוך המזרח-תיכוני, אלא מחויב לעקרונות האו"ם בדבר פתרון של שלום בין הצדדים. לכן, לא ייתכן שבבתיה"ס של ארגון כזה יילמדו טקסטים הקוראים למאבק אלים נגד ישראל ולג'יהאד, בייחוד כאשר המאבק אינו מוגבל לשטחים הנחשבים אולי, בעיני העולם הרחב ככבושים, אלא מכסה גם את שטחי מדינת ישראל הריבונית כפי שהיא מוכרת בזירה הבינ"ל".
השניים גם טורחים לרענן את המובן מאליו: "אונרא מחויבת, כארגון של האו"ם, למנוע מצב שבו מדינה חברה באו"ם - ישראל - תוצג כבלתי לגיטימית בפני תלמידי בתי ספר שהיא מנהלת, הן בטקסט והן על גבי מפות. ספר לימוד שישראל אינה מסומנת בו על המפה אינו אמור להיכנס בכלל לשימוש בבי"ס של אונרא.
"אסור לשכוח את אחריותה המוסרית של אונרא לעתיד הילדים והנערים שהיא מחנכת", אומרים השניים, "שכן מתן הכשר לרש"פ להכניס אל בתיה"ס של אונרא ספרי לימוד המחנכים למלחמה עתידית נגד ישראל - מהווה בגידה בחובתה של אונרא להגן על הילדים הפלשתינים מפני עתיד כזה".
על-פי דובר אונרא, כריסטופר גאנס, המידע של שקד וגרויס "בלתי מדויק ומטעה". גאנס טוען ש-178 מבין 201 הספרים שהשניים בדקו, כלל אינם בשימוש בבתי הספר של אונרא, והוצאו ממנו לאחרונה בהדרגה, וכי ה-23 האחרים אכן נמצאים בשימוש, אך "נבדקו ביסודיות", ואוזנו בחומרים מעשירים משלימים. לדבריו, ספרי תוכנית הלימוד של הרש"פ "נמצאו נקיים מהסתה לטרור". על-פי גאנס, "תוכנית הלימודים של אונרא מכוונת להבטיח התאמה לערכי האו"ם".
גרויס, שחוקר את ספרות הלימוד הפלשתינית מאז שנת 2000, מטיל ספק בהודעת אונרא לגבי 178 הספרים. הוא מזכיר שהדוח שלו מתייחס לתקופה שמשתרעת על פני 4-3 שנים, ומשיב לגאנס: "הספרים שבשימוש אונרא אינם קוראים להרג יהודים. הם 'רק' אומרים שדלאל מוגרבי, שהנהיגה את התקפת הטרור על אוטובוס אזרחי ישראלי ב-1978, שבה נהרגו יותר מ-30 גברים, נשים וילדים, הייתה גיבורה ומרטירית.
"הם 'רק' מתארים התקפת טרור בבקבוקי תבערה על אוטובוס ישראלי בגדה המערבית כ'מסיבת צלי'". לדבריו, "אלו הן שתי דוגמאות הלקוחות מספרים שהודפסו ב-2017 לכיתות ה' ו-ט', שלפי הודעתו של דובר אונרא נלמדים בבתי הספר של ארגונו".
הספרים שבשימוש אונרא בבתי הספר שלה, מטעים גרויס, "אינם קוראים להשמדת ישראל. הם 'רק' מוחקים את שמה של ישראל מעל גבי המפה ושמים במקומו את השם 'פלשתין'. ספרי הלימוד החדשים של 2017 אפילו הפסיקו להשתמש בשם ישראל בקטעי הדמוניזציה המרובים שבהם והוחלפו בביטוי 'הכיבוש הציוני'".
מאז שהדוח המקיף של ספטמבר יצא לאור, המשיך המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון לבדוק ספרים נוספים. גרויס בודק עתה ספרים שיצאו בדצמבר 2017. הוא מתרשם ש"הדמוניזציה מתגברת עוד. אחד הספרים לכיתה ט', למשל, מספר לתלמידים שהציונים השתיתו את ישותם על הטרור, השמדה וקולוניאליזם".
בשני ספרים נוספים מדצמבר האחרון, דלאל מוגרבי, המחבלת מכביש החוף, זוכה לאזכור תיאור והערצה. באחד מהם המיועד לתלמידי כיתות ה', נרשם: "ההיסטוריה הפלשתינית שלנו מלאה בשמות רבים של מרטירים שהקריבו את נפשם למולדת. ביניהם המרטירית דלאל אל-מוגרבי אשר רשמה במאבקה פרק מפרקי קריאת התיגר והגבורה..."
אונרא, משוכנע גרויס, "צריכה לבחון מחדש את החומר שהיא מלמדת כבר קרוב ל-70 שנה יותר מ-2 מיליון ילדים ובני נוער פלשתינים באזורי הפעולה שלה. 'הכפפתם לרעיונות של ג'יהאד, מרטיריות, ניצחון ושיבה - מסוכנת לשני העמים, וודאי שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות האו"ם, והעתיד של בני הדור הצעיר הפלשתיני, שנמצא בחזקתה, חייב להיות שיקול מרכזי של אונרא - אחרת היא תבגוד בשליחותה".
