בתקופה הראשונה של שידורי רשות השידור הפלשתינית לא ניתן לקלוט את התדרים האלה מחוץ לאזורים מסוימים ביהודה, שומרון ועזה. כדי להביא את תוכן השידורים לידיעת הציבור, היה צריך להקליט את השידורים הללו ממקלטי טלוויזיה בבתים פלשתינים, ולהציגם בהרצאות פומביות, היות שרשות השידור לא אבתה לעשות שימוש בקלטות הללו, שהראו כי אש"ף מכין את עמו למלחמה
השבוע, בפעם הראשונה, ח"כ יריב לוין ואורי אורבך מעלים שאילתא במליאת הכנסת מדוע משרד התקשורת, משרד הביטחון, משרד החוץ ומשרד ראש-הממשלה מתירים לרש"פ להשתמש בתדרים של מדינת ישראל למלחמת התודעה נגדה.
הרשות הפלשתינית מפעילה תדרים ישראלים להסתה פרועה נגד ישראל
בשנת 1994 העניקה שרת התקשורת דאז, שולמית אלוני, תדרים ישראלים לרשות הפלשתינית. לדבריה, מחווה זו הייתה למטרת שידורי שלום בנוסח אייבי נתן מ"קול השלום". מנהלי רשות השידור הפלשתינית אישרו שאכן הם קיבלו מחווה זו ממדינת ישראל ללא תמורה וללא הסכם כתוב. אך מאחר שמאז היווסדה רשות השידור הפלשתינית משתמשת בתדרים האלה למטרות הסתה, האומנם לא הגיע הזמן להחזיר תדרים אלה לבעל הבית שלהם - לממשלת ישראל?
בחודש האחרון שיגר "המרכז לחקר מדיניות מזרח התיכון" את התכנים של שידורי רשות השידור הפלשתינית ל-70 חברי כנסת ולכל חברי ממשלת ישראל בצירוף שאלה אחת: האם יסכימו לפעול להשיב למדינת ישראל את התדרים שבשימושה של רשות השידור הפלשתינית מאחר שהתדרים האלה הם משאב ישראלי לכל דבר. ואכן, ח"כ יריב לוין וח"כ אורי אורבך מעלים את השאלה הזאת במלאת הכנסת.
המעקב אחר רשות השידור הפלשתינית התחיל עם הקמתה, כאשר יו"ר הרשות הפלשתינית דאז יאסר ערפאת השתמש בתדרים האלה כדי להעביר את הטפות הג'יהאד שלו לקהל היעד שלו: ציבור הפלשתיני ביש"ע, שבמאי 1994 קיבלו חזרה את מנהיגם ערפאת ואת כנופייתו מתוניס לאחר בריחתם מישראל ב-1968.
ערפאת רצח וצחק
בתקופה הראשונה של שידורי רשות השידור הפלשתינית לא ניתן לקלוט את התדרים האלה מחוץ לאזורים מסוימים ביהודה, שומרון ועזה. כדי להביא את תוכן השידורים לידיעת הציבור, היה צריך להקליט את השידורים הללו ממקלטי טלוויזיה בבתים פלשתינים, ולהציגם בהרצאות פומביות, היות שרשות השידור לא אבתה לעשות שימוש בקלטות הללו, שהראו כי אש"ף מכין את עמו למלחמה.
ב-20.1.1995 הייתה פריצת דרך, כאשר במקרה הבאנו קלטות הסתה של ערפאת שהופיעו ברשות השידור הפלשתינית ביום ההתקפה הקטלנית בבית ליד שבה נרצחו יותר מ-20 ישראלים. באותה הקלטת הראינו את מזכיר הפת"ח מרוואן ברגותי משבח התקפות על הישובים בתוך הקו הירוק, את הטפותיו של ערפאת "למען שהידים" ואת צחוקו של ערפאת בהתייחסו לאירוע.
אך פריצת הדרך בהבאת התכנים שששידרה רשות השידור הפלשתינית לידיעת הציבור התרחשה באוגוסט 1995, כאשר ח"כ בכיר של מפלגת העבודה, עמנואל זיסמן, אירח הקרנה של קלטות הרשות למען ח"כים ואנשי תקשורת בחדרו בכנסת.
לאחר מכן, "הזהיר" שגריר ישראל בארה"ב את חברי ועידת הארגונים היהודים בארה"ב כי יש חשד שקלטות אלה הן מפוברקות. כאשר דברי השגריר צוטטו בעיתון מעריב, תהה ח"כ בני בגין במליאת הכנסת אם רשות השידור הפלשתינית אכן מכניסה שחקנים במקום יאסר ערפאת להעביר את שיחות הג'יהאד שלו לציבור הפלשתיני הרחב.
התעניינותם של ארגונים יהודים בהסתה הפרועה של אש"ף בכלי התקשורת החדשים גרמה לכך שארגונים יהודים מובילים פנו לוועדת החוץ של בית הנבחרים בוושינגטון לארגן שימוע בנושא קלטות השידורים של רשות השידור הפלשתינית.
שגרירות ישראל בארה"ב עשתה הכל כדי למנוע שימוע זה, אך בלחץ בוחריו היהודיים, קיים יו"ר ועדת החוץ דאז, בנימין גלמן, את השימוע למרות התנגדות עזה של השגרירות ושל משרד החוץ האמריקני. על סדר היום של אותו שימוע היה צריך להיות דיון על דוח מבקר המדינה האמריקני על מצבו הכספי של אש"ף. אך כאשר נכנס המבקר לשימוע, הוא אמר שאינו רשאי לפתוח את התיק שלו היות שהדוח הכספי על ערפאת ואש"ף הוא מעתה מסווג "סודי". כאשר חבר הקונגרס גלמן שאל מדוע הדוח הזה מסווג כך, השיב לו מבקר מדינה האמריקני כי גם התשובה מסווגת כסודית.
בהמשך השימוע אכן הוקרנו קטעים נבחרים של רשות השידור הפלשתינית. כתב הערוץ הראשון שנכח במקום, מר יעקב אחימאיר, שידר את ההקרנה הזו ב"מבט לחדשות" באותו יום.
למעשה, התקשורת הישראלית עסקה בשידורי רשות השידור הפלשתינית עד רצח רבין בנובמבר 1995. ומאז אין סיקור יומיומי של רשות השידור הפלשתינית, למרות שעכשיו ניתן לקלוט את שידוריה בכל רחבי הארץ ולמרות שיש היום לפחות שני ארגוני תקשורת פרטיים העוקבים אחרי רשות השידור הפלשתיני. גם שום גורם ממשלתי אינו מדווח על ההסתה היומיומית המתבצעת ברשות השידור הפלשתינית למען רצח יהודים, מימוש זכות השיבה, והמאבק המזוין לשחרור כל פלשתין מן הכובש הציוני.
לשאלה מי בממשלת ישראל אמור להיות אחראי לעקוב אחרי התכנים של הרשות השידור הפלשתינית, התשובה היא: מערכת הביטחון. גורמים במשרד הביטחון אומרים ל"מרכז לחקר מדיניות מזרח התיכון" כי הם מסתמכים על הדיווחים שהם מקבלים מגורמים פרטיים על התכנים של הרשות השידור הפלשתינית. השאלה המופנית שוב ושוב מטעם המרכז למשרד ראש-הממשלה, משרד הביטחון ומשרד החוץ, האם יש בקשה מפורשת לרשות הפלשתינית לבטל את הקריאה למימוש זכות השיבה ולמאבק המזוין, נענית בתשובה הכללית כי "ממשלת ישראל תמיד דורשת הפסקת ההסתה מצד הרשות הפלשתינית". ואילו לשאלה כיצד מגיבה ישראל על התעלמותה של הרש"פ מדרישת ישראל להפסיק את ההסתה הפרועה נגדה, אין לדוברי הממשלה מענה.
במשך 15 שנה אפוא שואל "המרכז לחקר מדיניות מזרח התיכון" את ממשלת ישראל ואת חברי כנסת אותה שאלה פשוטה: "מדוע אין ישראל מנתקת את התדרים הישראלים לרש"פ כשזו משתמשת בהם להסתה פרועה נגד ישראל?".
השבוע, בפעם הראשונה, שני חברי כנסת - ח"כ יריב לוין וח"כ אורי אורבך - מעלים את השאלה כשאילתא במליאת הכנסת. מעניין לדעת מה תהיה תגובתם של משרד התקשורת, משרד הביטחון, משרד החוץ ומשרד ראש-הממשלה.
