העברת כספים מישראל לעזה אינה עניין של מה בכך, בייחוד כאשר הכסף מגיע ל"אנשי משרד-הפנים" - פעילי החמאס
לשכת ראש הממשלה מנסה ליצור את הרושם שהעברת כספים מישראל לעזה היא עניין של מה בכך. כמו שהשמש זורחת במזרח מעבירה ישראל כספים לעזה. אין זה המצב.
בחודשים האחרונים גדלה ההבנה אצל רבים במערכת הביטחונית, כי הכספים המועברים לעזה הם בעצם המנוע הכלכלי של החמאס. לאחרונה התברר קשר ישיר בין היקף הכספים שנדרשת ישראל להעביר לעזה לבין פריחת המנהרות בציר פילדלפי. העדויות בחלקן נסיבתיות ובחלקן ישירות - לאחר ההעברה הקודמת (מספר ימים לפני תום הרגיעה) תיעד ערוץ טלוויזיה צרפתי עזתים מאושרים עומדים בתור לכספומט למשוך כספים כשהם אומרים לכתב: "הכספים האלו יועברו עוד הלילה לרפיח לשלם עבור סחורה". לשכת אולמרט מנסה ליצור את הרושם שמדובר בכספים שאינם כלל שייכים לישראל, וכי חלה על ישראל חובה להעבירם מדי חודש - אך אם זה המצב, מדוע שניים מחברי המטבחון מתנגדים פתאום להעברתם (לאחר שבעבר תמכו בהעברות) האם הכל הצגה לבחירות?
זהו עניין רציני מדי מכדי לתת לספינים לשלוט במדיניות. הכספים שמועברים לרצועת עזה משמשים מטרות רבות ברצועה והעדויות הנסיבתיות לקשר בין חוסר המזומנים בעזה לבין היקף ההברחות מעלים חשש כבד, כי הדרישה הפתאומית מישראל להעביר בבהילות לעזה סכום שיא שעוד לא הועבר כמוהו פירושה בעצם שחודשו ההברחות בהיקף גדול בציר פילדלפי. המספרים ברורים: לאחר עליית החמאס לשלטון ביצעה ישראל, מתוך הרגל, מספר העברות מזומן לעזה, אולם עם הכרזת הממשלה על עזה כיישות עויינת הפסיקה את ההעברות הסדירות (האחרונה הייתה באוקטובר 2007 בסך 89 מיליון שקל).
ביוני 2008 נחתמה הרגיעה ובתקופה זו התרחבו הדיווחים על חפירת מנהרות ועל המיסים אשר גובה החמאס ממיסוד תופעת המנהרות. באוגוסט 2008 נדרשה ישראל להעביר 72 מיליון בגלל "חוסר מזומנים" בבנקים בעזה. ממשלת אולמרט הסכימה והעבירה את הכסף - אשר נמשך מבנקים ישראלים לבנקים בעזה. בחודש ספטמבר נוצר שוב מחסור מזומנים בעזה וישראל העבירה כסף - כאשר לראשונה הודה אלוף עמוס גלעד - שנכנס אז לתפקיד מתאם הפעולות בשטחים - כי הכסף משמש להגדלת יתרות המזומנים של הבנקים בעזה שעומדים בפני התמוטטוטות בגלל חוסר במזומנים.
לאחר מכן התגברו הקולות בישראל להפסקת העברת הכספים והעולם כולו החל במסע לחצים על ישראל: מצד אחד טענה ממשלת פאייד שהכספים מיועדים לעובדי הרש"פ בעזה (זאת למרות שהרש"פ אינה מתפקדת בעזה), ומהצד השני החלו נציגי הקוורטט (טוני בלייר), הבנק העולמי (שכזכור השקיע רבות בעזה בבניית חממות שלא צלחו להניע את כלכלת הרצועה כי ברובם נגנבו), קרן המטבע הבינלאומית לשלוח מכתבים ופרסמו פרסומים שונים (בחלקם מבוססים על עובדות שקריות שנמסרו להם מהצד הפלשתיני - למשל טענה שישראל גובה תשלום בשטרות כסף על כל סחורה העוברת במעברים) הקוראים לישראל לשלוח באופן חריג מזומנים נוספים לעזה ומבקשים להפוך את החריג לקבוע.
בתחילה, נראה היה כי ממשלת ישראל עומדת בפרץ ומבינה את הקשר בין פריחת החמאס, ריבוי המנהרות בפילדלפי והדרישה הגוברת למזומנים בעזה - דרישה שגדלה והלכה, ואשר הצביעה על כך שלמרות כל הסיפורים האורבנים של חמאס על הברחת כספים לעזה - ברור שכאשר מוברחות סחורות לעזה יש לשלם עבורן ויש להעביר שלמונים לשוטרים המצרים - והכל במזומן.
לא רק שקלים אזלו בעזה אלא גם דולרים ודינרים. בדצמבר נכנעה ישראל ושר הביטחון אישר העברת 100 מיליון שקל ימים ספורים לפני תום הרגיעה. להצדקת מעשיו חשף אז שר הביטחון כי עשה זאת לבקשתו של נגיד בנק ישראל הד"ר סטנלי פישר - רבים בישראל תוהים מדוע מתערב כל כך הנגיד בנושא זה (כאילו שאין לו נושאים אחרים לדאוג להם במערכת הבנקאות הישראלית), אך הנגיד הוציא הודעה שהוא רק מממש את מדיניות הממשלה - הודעה אשר הוכחשה על-ידי דובר שר הביטחון, ואז נאלץ בנק ישראל להודות שהוא לוקח תחת אחריותו את יציבות מערכת הבנקאות בעזה "משום שזוהי מערכת שקלית" (משל שבזימבבווה לא עברו לשקל כי אז היינו אחראים גם להם).
במקביל הודיע ראש הממשלה הפלשתיני סאייד, כי עליו להעביר סכום שיא למשכורות בסך 311 מיליון שקל לעזה. סכומים אלו מפתיעים, כי רק לפני שנתיים היה היקף המשכורות שהועברו ל-55,000 עובדי הרש"פ בעזה (שכזכור אינם עובדים כלל) כ-106 מיליוןן שקל. להפתעת כל המערכת, הודיע פאייד כי כעת יש לו כבר 77,000 עובדים בעזה (איך בדיוק הוא שוכר עובדים נוספים בעזה, לא הוסבר) וזאת לאחר שכאשר תפס חמאס את השלטון הודיע פאייד עצמו, כי הוא עומד להוריד כ 15,000 מקבלי משכורות אשר עברו לעבוד אצל החמאס. אחד מאותם מקבלי משכורות הוא מי שהיה מפקד השטרה הפלשתינית בעזה (ואמור תמורת המשכורת מפאייד לשבת בבית ולא לשתף פעולה עם החמאס), אך התברר שהוא נהרג על מגרש המסדרים בהפצצה של משטרת החמאס שפתחה כזכור את מבצע עופרת יצוקה.
לאחרונה התבררה עוד עובדה הקשורה בכספים המועברים לעזה: ראשית, אין כל צורך כל חודש מחדש להעביר את כספי המשכורות במזומן (פאייד דרש החודש שוב העברות של מאות מיליוני שקלים לעזה) - כי מזומן אינו אמור להיות "סחורה מתכלה" אלא להישאר במערכת - גם כאשר הוא נמשך מהבנק ונעשה בו שימוש הכסף מגיע לסוחרים אשר אמורים להפקיד את הפדיון בבנק. אבל בעזה מתברר שזה לא עובד כך.
עובדה נוספת התבררה, כי חלק מאותם "מקבלי המשכורות" של ממשלת פאייד הם לא אחרים מאשר אנשי הכוח הביצועי המיוחד של החמאס - אותו כוח שביצע את ההפיכה נגד הפתח ואנשיו סרו למרותו של בכיר החמאס סעיד סיאם (אשר חוסל במבצע עופרת יצוקה) מתברר שסיאם, אשר תוארו הרשמי בממשלת הרש"פ היה שר הפנים, רשם את אנשי הכוח כ"עובדי משרד הפנים" ומאז גם הם ברשימת מקבלי המשכורות.
כדי להסוות על כל סיפורי אלף לילה ולילה אלו, ניסתה לשכת אולמרט להרדים את הנושא על-ידי מעשייה נוספת שבה נטען כי הכספים מועברים באופן אישי ורק לאנשים הנאמנים לאבו-מאזן הידועים באופן "רשמי". ןאכן, אין ספק שהמזומנים אשר יועברו בארגזים ממרתפי בנק ישראל לבנקים בגדה, ומשם למעבר ארז, מכילים פתקית קטנה ורק אם שמו של אחד מנאמני אבו-מאזן מופיע עליה יוכל ה"נאמן" לקבל את הכסף. וכדי שנהיה באמת מבסוטים, צילצלה הילארי קלינטון והודתה לאולמרט על העברת הכסף ל"חיזוק המתונים" - אין ספק שהאמונה האמריקנית שניתן לקנות שלום בכסף ראויה לחתום סיפור מעשיות זה.