חמאס בע"מ - תעשיית הכסף שמאחורי הטרור אהוד יערי ואייל עופר
מאז ההתנתקות וההשתלטות על רצועת עזה, הפך חמאס מארגון צנוע לתאגיד כלכלי משגשג שמגלגל מיליארדי דולרים בשנה. ככה זה עובד
מצור? סנקציות? אי הכרה בינלאומית? הצחקתם את הארנקים של ראשי משטר חמאס בעזה. יש להם דרכים משלהם לאסוף כסף, ואלו הקפיצו את הכנסותיהם פי 13 בתוך חמש שנים. מיסוי על כל מה שזז, סחיטת בעלי עסקים, משכורות רפאים מהרשות הפלסטינית ושימוש יצירתי בכספי הסיוע הבינלאומי. ברוכים הבאים לחמאסטן בע"מ, גרסת 2011: הקונגולמרט העסקי צומח, אין לו צורך במזוודות דולרים במנהרות.
חמאס מצא דרכים לעקוף את הסנקציות ואת המצור, להדוף את קשיי ההתחלה, דוגמת בעיית הנזילות הפיננסית שעמדה בפניו בשנים 2007-2006, ולהקים מערכת ממשל יעילה שאחיזתה בשטח מתחזקת בהתמדה עקב כך, חמאס מסוגל לתגמל בנדיבות את נאמניו, ובה בשעה להשליך ממנו והלאה את נטל האחריות למיליון ו-600 אלף תושבי הרצועה. הרשות הפלסטינית והמדינות התורמות מגלות סובלנות כלפי התופעה הזאת, וכך למעשה ממלאות שלא ברצונן את קופותיו של הארגון.
ב-2005 היה חמאס ארגון צנוע למדי בגודלו הוא מנה בין 4,000 ל-7,000 לוחמים, עם רשת קטנה של צדקה וחינוך ועם שלד של פקידות מפלגתית. מאז ההתנתקות מרצועת עזה בקיץ 2005, הפך חמאס מתנועה קטנה יחסית לתאגיד ארגוני עתיר תקציבים. תקציב הארגון צמח בחמש שנים מ-40 מיליון דולר בשנה ל-540 מיליון בשנה.
במהלך התקופה הזאת תפס חמאס שליטה מלאה בכל משרדי הממשלה וברשויות המקומיות ברצועה, ובגופים אזרחיים רבים. הוא שולט לבדו בכל שירותי הביטחון והמודיעין ברצועה, כגון המשטרה "הכחולה" החזקה המונה מעל 11 אלף שוטרים. בסך הכל משלם חמאס משכורות ל-40 אלף מועסקים, ובהם כ-21 אלף חמושים.
על פי נתונים אלו, בצירוף ההערכה שמשכורת חודשית ממוצעת עומדת שם על כ-1,500 שקל, ובשקלול הצהרות של ראש הממשלה איסמעיל הנייה, ממשלת חמאס מוציאה כ-250 מיליון דולר בשנה רק על משכורות, כמחצית ממה שמוציאה הרשות בעזה על אותו סעיף. חמאס גם טוען שהוא מקצה 30 מיליון דולר בשנה לפעילויותיו בירושלים המזרחית ובשטחי הרש"פ. את שיטות הברחת הכספים מרצועת עזה לגדה הוא אינו מגלה.
צמיחה למרות האבטלה
קשה להשיג נתונים אמינים על כלכלת הרצועה. חמאס מיטיב לשמור סוד, צה"ל מקמץ במידע, והגופים הבינלאומיים, כגון קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, מחשבים בנתוניהם את הרצועה ואת יהודה ושומרון כגורם אחד. רוב המידע שיוצג בשורות אלו שאוב מדיווחי תקשורת פלסטיניים ומראיונות עם מקורות עזתיים בעלי נגישות למידע. לפיכך, הנתונים שיוצגו פה, אם כי מדובר בהערכות בלבד, הם עדיין פרי מחקר פרטני ייחודי המציג מידע עדכני ככל שניתן על כלכלת חמאס ועל עוצמתו הכלכלית של הארגון.
מאז השתלטות חמאס על הרצועה ביוני 2007 הועברו אליה דרך מערכת הבנקאות הפלסטינית 1.8 מיליארד דולר בכל שנה, בממוצע. הרשות לבדה מעבירה לבנקים בעזה כ-1.1 מיליארד דולר בשנה, רובם כספי משכורות ופנסיה ל-77 אלף מ"נאמניה", אף על פי שרובם אינם עובדים. כ-36 אלף מהם היו חברי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, ומהם כ-9,000 נמנים כיום עם המשטרה "הכחולה" של חמאס, הפועלת כגוף עצמאי במשרד הפנים של
ממשלת הנייה.
קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ברצועה גדל ב-2010 ב-15 אחוז, שיעור מרשים ביותר. על פי דוח הקרן מאפריל 2011, התמ"ג הכולל ברצועה ובשטחי הרשות הפלסטינית היה שבעה מיליארד דולר, אך הפער בהכנסה לנפש בין הרצועה ובין הגדה המערבית עמד על 48 אחוז. מהצלבת נתון הזה עם נתונים נוספים, עולה שהתמ"ג השנתי לנפש ברצועה היה כ-1,280 דולר , רובו מתשלומים שמעבירה הרשות הפלסטינית. תשלומים והעברות נוספים מגדילים את הסכום במחצית, ובפועל מעמידים את ההכנסה השנתית על 1,950 דולר לנפש.
רוב הסכום הזה אינו משקף פעילות כלכלית יצרנית, אלא כספי העברה למיניהם. ואכן, שיעור האבטלה ברצועה גבוה - כשליש מכוח העבודה. נוסף על כך, בזכות גידול טבעי, נוספים לכוח העבודה ברצועה כ-50 אלף איש בכל שנה. הקרן אף מציינת כי הגידול בפעילות הכלכלית לא הביא לגידול בשכירת עובדים, ככל הנראה בגלל האבטלה הסמויה שהייתה קיימת בקרב המועסקים.
ענף המנהרות בקריסה
ל"מאזן המסחרי" של הרצועה יש לצרף את הסחר הענף המתנהל עם מצרים במנהרות שמתחת לציר פילדלפי, למעלה מ-400 במספרן. מהעדויות החלקיות שבידינו אפשר להסיק שמחזור הכספים המתגלגל במנהרות הגיע בשיאו ל-650 מיליון דולר בשנה - אולם כיום יש ירידה בשיעור של כשני שלישים. חמאס נטל נתח נאה מהכנסות סחר המנהרות, בדמות "מכס" של כ-14 אחוז עמלה יומית, הנגבית מחוכרי מנהרות מקומיים. המסחר התכווץ משמעותית ביוני 2010, כאשר ישראל הגדילה פי ארבעה את מספר המשאיות המורשות להכניס לרצועה סחורות דרך כרם שלום.
על פי הדיווחים, חמאס מצא במהירות דרך לפצות על אובדן ההכנסה מהמנהרות. מחירן הנמוך יחסית של הסחורות המגיעות בערוצים הרשמיים מישראל מאפשר לו לגבות מסים חדשים על רבות מהן. מוכסים ואנשי משטרה של חמאס מוצבים מעברו העזתי של מעבר כרם שלום, ובודקים כל משאית הנושאת סחורה מישראל.
בתחילת יולי 2010 נאסר זמנית ייבוא מכוניות חדשות מישראל עד שתקנות המס החדשות יוסדרו. שורה ארוכה של מכוניות יוקרה עוקבה במשרד האוצר העזתי, עד אשר בעליהן "הסדירו את ענייני הרישוי" שכללו תשלומים נכבדים. הייבוא חודש ב-20 בספטמבר 2010, ממוסה כדבעי.
מה שעדיין מועבר במנהרות הוא בעיקר סחורה שישראל אינה מאשרת להכניס במעברים: אמל"ח, חומרי נפץ, סיגריות, סמים, מוצרים בעלי שימוש כפול ועד לאחרונה גם מלט, ברזל ואגרגטים (חומרי בנייה). אחת הסחורות העיקריות מגיעה בצינורות הטמונים כ-40 מטר מתחת לאדמה - דלק. משאבות הותקנו בפתחי המנהרות ואף במעבה האדמה, והן מזרימות דלק לכלי רכב וסולר תעשייתי.
מתדלקים את התעשייה
חמאס הפסיק לחלוטין ביוזמתו את יבוא הסולר לתחנת הכוח בעזה מישראל, על אף שבג"ץ חייב את צה"ל להעביר לרצועה 2.2 מיליון ליטר סולר כל שבוע. אנשי משרד האוצר של חמאס מצאו כי על הדלק שמגיע מישראל מוטל בלו (מס עקיף), בשיעור של כ-25 מיליון שקל בחודש - כספים המועברים ישירות לרשות הפלסטינית ברמאללה. כל זאת כאשר הרשות הפלסטינית "גזרה קופון" בשווי 170 שקל לחודש מכל מקבל משכורת בעזה, כביכול כדי לממן את ייבוא הדלק.
במקום שהכסף יזרום לרשות הפלסטינית, החליט חמאס לייבא בעצמו את הדלקים ישירות ממצרים. המהנדס דיראר אבו סיסי עבד על התאמת הטורבינות לדלק המצרי, וכיום נהנה חמאס מרווח כפול: גם חיסכון של כעשרה מיליון שקל בחודש במחירי הדלק, וגם 170 השקלים שחמאס גובה בעצמו מרוב מקבלי המשכורות ברשות הפלסטינית. מס הכנסה זה מעשיר את קופת חמאס בכעשרה מיליון שקל נוספים בכל חודש.
על הסחורות המוברחות לרצועה במנהרות, כגון דלק ומלט, נכתב הרבה, אך תשומת לב פחותה הוקדשה לתמורה: כסף מזומן המיוצא מהרצועה דרך המנהרות, בהיקפים של מאות מיליוני דולרים בשנה. עוד מזומנים מוזרמים דרך המנהרות ובהעברות בנקאיות למקלטים הפיננסיים בבנקים של מדינות המפרץ ומדינות אירופה.
זה כספם של העשירים החדשים, רובם בעלי זיקה לממסד חמאס, כמו גם של בעלי הון זה מכבר. אלה ואלה מעדיפים שכספם יישמר במקומות בטוחים יותר מעזה. ועדיין, למרות בריחת השטרות ההמונית, בעזה יש יותר מזומנים מהזדמנויות השקעה, מה שמסביר בקשה מוזרה שהגיעה לבנק ישראל מבנקים עזתיים בפברואר 2010 ואז שוב בספטמבר: להפקיד עודפי מזומנים שקליים בישראל. ישראל הסכימה.
הסבסוד והנשק והאיראני
לפי מקורות בנקאיים פלסטיניים, מאז השתלטות חמאס על הרצועה ביוני 2007, הועברו אליה דרך מערכת הבנקאות הפלסטינית יותר משישה מיליארד דולר בהעברות בנקאיות. הרשות הפלסטינית לבדה מקצה עבור רצועת עזה כ-1.6 מיליארד בשנה. לדברי ראש ממשלת הרשות הפלסטינית סלאם פיאד, 54 אחוז מתקציבה השנתי של הרשות, שעמד ב-2010 על 3.17 מיליארד דולר, הוקצה לעזה. רוב הסכום הזה הוא כנראה משכורות, אך הוא כולל כספים שהרשות משלמת ישירות לחברות ישראליות תמורת חשמל, דלק ומים שהן מספקות לרצועה.
סכומים נוספים מכניסים לרצועה גופים בינלאומיים: אונר"א מעבירה לשם בכל שנה כ-200 מיליון דולר במזומן, וכן סחורות, תבואה ודלק בשווי של עשרות מיליוני דולר; 160 ארגונים לא ממשלתיים הפועלים ברצועה, וכן ארגונים בינלאומיים כגון ארגון המזון, הצלב האדום, הבנק העולמי וגופי סיוע של ממשלות זרות, מכניסים לשם בעיקר סחורות המועברות דרך ישראל, אך גם כסף מזומן. דוח האו"ם לשנת 2010 משבח את מדיניות ישראל אשר לדברי הארגון אפשרה בחצי השני של שנת 2010 להגדיל את סכום הכסף המזומן שנכנס לעזה ל-720 מיליון שקל (לעומת 270 מיליון בחצי הראשון של השנה).
ממשל חמאס ופקידיו מסרבים בעקביות למסור מידע הנוגע לפרטי התקציב או למקורות ההכנסה. חבר הפרלמנט הפלסטיני ג'מאל נאסר טען שההכנסות השנתיות ממסים ומתשלומים שונים מסתכמות ב-60 מיליון דולר בלבד, והיתר מגיע ממענקים ומסיוע בינלאומי. אולם נראה שלא כך הם פני הדברים. להערכתנו, הסכום גדול לפחות פי שלושה.
על פי אגף המודיעין בצה"ל, איראן מסבסדת את חמאס במאה מיליון דולר בשנה, פחות מחמישית מהתקציב השנתי המוצהר של הארגון שעמד ב-2010 על 540 מיליון דולר. הכספים האיראניים מועברים ברובם ישירות ללשכה המדינית של חמאס בדמשק, וייעודם הראשי הוא רכש והובלה של נשק לעזה. יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס נקב בהערכה גבוהה יותר, אולם להערכה זו אין סימוכין מספיקים.
בריכות לגידול דגים
נראה שהכנסתו השנתית האמיתית של חמאס ממסים ומאגרות מסתכמת בכרבע מיליארד דולר בשנה. הארגון הטיל שורה של מסים ואגרות חדשים ומגוונים, כגון בלו בסך שלושה שקלים על כל חפיסת סיגריות, המניב לבדו כ-65 מיליון דולר בשנה, ואגרת רישום רכב בסך 1,400 שקל, המזרימה לקופת ממשלת חמאס (בהתחשב בכך שברצועה רשומים כ-60 אלף כלי רכב) עוד כ-25 מיליון דולר בשנה. כדי לוודא את תשלום האגרה הורה חמאס לאחרונה על החלפת לוחיות כלי הרכב בעזה - כך ששוטרי חמאס יוכלו לזהות בקלות בעלי רכב שניסו להתחמק מתשלום האגרה. דמי רישוי עסק, שחמאס גובה משורה ארוכה של עסקים, מרוכלי רחוב ועד חברות להמרת מטבע, מעשירים אף הם את קופתו.
לצד כל זה חמאס מנצל את שליטתו ברבים מהמשאבים ברצועה. למשל, הוא מחכיר ציוד הנדסי ממשלתי לגורמים פרטיים תמורת שכר יומי. כך, ובעוד דרכים רבות, נהנה הארגון בדרכי עקיפין מכספי השיקום הבינלאומיים המציפים את הרצועה.
לאחרונה החל חמאס לרכוש עסקים מכל הסוגים ולהקים חדשים, כמו "הבנק הלאומי האיסלאמי", חברת הביטוח "אל מולתזם", מיזמי שיכון, מלונות, קניון, אתרי נופש, חוות חקלאיות ובריכות לגידול דגים. המיני-אימפריה הכלכלית של חמאס הופכת במהירות לשחקן העיקרי במגזר הפרטי ברצועה.
במקרים רבים חמאס סוגר בכוח עסקים פרטיים מתחרים. הוא אף מכריח בעלי עסקים למכור לו פריטים בזול, או "לתרום" לו אם במזומן ואם בסחורות. לעתים קרובות נרשמים עסקים חדשים של חמאס בשמות של אנשי קש או של חברי הארגון. חמאס השתלט גם על כל שטחי יישובי גוש קטיף ועל חלקים מרצועת החוף.
הבנק האיסלאמי פורח
כדי לרסן את המימון הלא חוקי הזה, הגדירו ארצות הברית וישראל את הבנק הלאומי האיסלאמי של חמאס ואת בנק הדואר של עזה "ישויות טרור". אבל אין שום אינדיקציה כי הצעד הזה השפיע על פעילותם. שני הבנקים הללו ממשיכים לנהל עסקים בשקלים, שאותם הם מקבלים בין היתר בעקיפין מהבנקים החוקיים הנמצאים ברצועה, וכן מצאו דרכים לעבוד עם אותם חלפנים המשרתים אנשים המקבלים את משכורתם בדולרים ועם ספקי ארגון אונר"א, אשר מקבלים תשלומים במזומן דולרי.
בעוד בנקים אחרים בעזה נסגרים, הבנק הלאומי האיסלאמי מגדיל את נתח השוק שלו בעזה ונהנה כיום מנזילות גדולה די הצורך כדי להציע ללקוחותיו משכנתאות. ההצלחה של מנכ"ל הבנק ד"ר עלא א-דין א-רפאתי הביאה למינויו בחודש שעבר כשר הכלכלה בממשלת הנייה. מצב עניינים זה ממחיש את הצלחתו של חמאס להתגבר על מערכת החסמים לכאורה שהפעילו כלפיו ישראל, מצרים, הרש"פ ומדינות המערב: החמאס אינו זקוק ל"הכרה" פורמלית כאשר המזומנים זורמים לרצועה ישירות דרך מעבר ארז.
לצד הוצאותיו הישירות, חמאס מצליח לווסת את הזרמתם של משאבים המועברים מהרשות ומארגוני סיוע, ולהבטיח שחלקם יגיעו לכיסיהם של תומכיו, אלה שהחליפו את נאמני פת"ח במשרות הממשלתיות. הרשימות שבידי התורמים למיניהם, שנועדו לסנן פעילי טרור, כוללות פעילי חמאס מעטים מאוד, ולכן אינן מונעות כלל מימון טרור. גם אם בעיה זו תטופל, תיוותר רשימת מקבלי המשכורות מהרשות הפלסטינית עצמה וכן בארגון אונר"א, רשימות המעוצבות במידה לא ידועה בידי אוהדי חמאס.
הרשות הפלסטינית עצמה, כך על פי דוח קרן המטבע האחרון, כבר אינה מאמינה לשום מסמך נוטריוני המגיע מעזה, ולמעשה מערכת המשפט ברצועה נמצאת בשליטה מלאה של חמאס. בסך הכל נהנים ממענקי חוץ אלפי חברי חמאס, בתוכם אנשי כוחות מזוינים המחזיקים במשרות אזרחיות מזויפות לשם כיסוי.
חמאס כבר אינו זקוק אפוא להברחות של מזוודות מזומנים במנהרות. הוא פיתח לו מקורות הכנסה מקומיים הצומחים בהתמדה, בעיקר תוך ניצול הסכומים העצומים שהרשות וגורמי הסיוע הבינלאומיים מעבירים לרצועה מתוך כוונה לעזור לתושביה. אין שום מנגנון יעיל המפריע לארגון ליהנות מקרן השפע הזאת. העולם נותן - וחמאס לוקח. עד שיחליטו ברצינות להפריע לו.
