אונר"א: מקבלים תמיכה מישראל ומסיתים נגדה 

גילויים חדשים מציגים את אונר"א, סוכנות הפליטים של ארגון האומות המאוחדות, כמנגנון הראשי שמטפח את הדורות הבאים של הטרור בעזה. ומי ממן? האיחוד האירופי, ארה"ב ואפילו ישראל

מכונת תעמולה של ארגוני הטרור: התמונות הנראות בפתיחת הסרט 'אונר"א יוצאת למלחמה' מוכיחות שוב כי מלחמה היא דבר שמצטלם נהדר. בתצלום אווירי מרהיב נראות רקטות המשוגרות בזו אחרי זו, משאירות אחריהן שובל לבן. המצלמה עוברת לכתב הרשת הצרפתית 'פרנס־24', המדווח שהרקטה משוגרת מאתר הצמוד למתקן של האו“ם, לצד המחשה שאי אפשר לטעות בה: על הבניין מתנוסס דגל אונר“א. 


הסרט בן 15 הדקות, בהפקת 'המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון', יוצא בימים אלה לאקרנים. הוא השביעי בסדרה שמבקשת להראות לעולם כיצד הפכה הסוכנות שהקים האו"ם ב־1949 כדי לסייע לפלסטינים שעזבו את בתיהם במלחמת השחרור, לחלק ממכונת התעמולה והמלחמה של ארגוני הטרור. 
  

"אלה צילומים בלעדיים שאיש לא יוכל לערער על האותנטיות שלהם", אומר דוד בדין, מנהל המרכז. בדין מעדיף שלא לחשוף את זהות הצלמים, והוא מכנה אותם "תחקירנים". הראשונים שיצפו בסרט יהיו חברי בית הנבחרים של קנדה. 

"קנדה עומדת בראש המדינות התורמות לאונר"א, וראוי שנבחרי העם של מדינה זו ידעו לאן הולך הכסף", מסביר בדין. "התקציב של אונר"א אינו מגיע מקטאר או מאיראן, אלא ממדינות שאפשר לדבר איתן בהיגיון ולהוכיח להן שמה שהן עושות הוא הנצחת הפליטות במקום פתרון הבעיה". 

אירועי 'צוק איתן' חשפו סדרת תקריות שהביכו את הסוכנות ואת האו"ם כולו, בהן ירי על כוחות צה"ל משטח מוסדות חינוך שבבעלות אונר"א, מצבורי טילים שנמצאו בהם, הפיכת מבנים של הסוכנות לאתרי שיגור ושימושים שונים שעשו מחבלי חמאס במתקניה.   

לא פחות משלושים רקטות נורו ממתקני אונר"א או מאזורים סמוכים להם, כך על פי נתוני צה"ל. בחאן־יונס הפך העניין לקטלני במיוחד: שלושה מלוחמי 'מגלן' – מתן גוטליב, גיא אלגרנטי ועומר חי – נהרגו ב־30 ביולי כתוצאה מפיצוץ במרפאת אונר"א, אחרי שחשפו בתוכה פתח של מנהרה. במנהרה אחרת נמצאו ציוד וחומרי בנייה, ועליהם חותמת אונר"א. 

שבועיים קודם לכן, ב־17 ביולי, הודיעה אונר"א על מציאת מצבור של 20 רקטות בתוך בית ספר ריק בעזה. הסוכנות צירפה לדברים הודעת גינוי חריפה, אך לא פירטה באיזה בית ספר מדובר ולאן הועברו הרקטות. פעמיים נוספות, ב־22 וב־30 ביולי, התגלו מצבורים נוספים. ב־2 באוגוסט שוגרו 11 פצמ"רים מסביבת בית ספר של אונר"א בשכונת זייתון וממרפאה בג'בליה. בית הספר בבית־חנון הפך לאתר שיגור קבוע. באחת התמונות שפרסם דובר צה"ל נראה משגר רקטות המוצב במחנה הפליטים שאטי, כשעל גג הבניין הסמוך נראה בבירור סמל האו"ם. 
 

מחנכים לזכות השיבה. בית ספר מטעם אונר''א צילום: EPA

עובדי אונר''א מחלקים סיוע הומניטרי לפלסטינים בעזה צילום ארכיון: פלאש 90

למעשה מדובר ביריעה רחבה יותר משימוש במתקני אונר"א לצורכי טרור. במשך שנים נאספו אינספור עדויות שמהן עולה כי מוסדות החינוך של הסוכנות משמשים מרכזים לאימון ולחינוך צבאי מגיל צעיר ביותר ולהפצת רעיון "זכות השיבה" ו"שחרור אדמות פלסטין" בכוח, בניהול ישיר של חמאס וארגוני טרור אחרים.  למעט תקציב יחסי הציבור שלה, אונר"א אינה מקבלת מימון מהאו"ם. 

הארגון קיבל במשך השנים מיליארדי דולרים ממדינות המערב שוחרות הדמוקרטיה. ארצות הברית תרמה בשנה האחרונה 294 מיליון דולר (וסכום כולל של שבעה מיליארד דולר עד היום) והאיחוד האירופי - 216 מיליון.  

חצי מתקציבה השנתי, כ־500 מיליון דולר, מוציאה אונר"א על בתי ספר, והיא מעסיקה יותר מעשרת אלפים מורים. אלא שלא היא קובעת מה יהיו ספרי הלימוד ותוכניות הלימודים. בשנים האחרונות נלמדים בבתי הספר של הארגון בעזה, ביהודה, בשומרון ובמזרח ירושלים, ספרי הלימוד החדשים שהופקו על ידי הרשות הפלסטינית.  

בניגוד לארגוני פליטים אחרים בעולם, אונר"א הוא הארגון היחיד המלמד ומחנך לרעיון "זכות השיבה" של הפליטים, כלומר לשיבת הפלסטינים אל הבתים והמקומות שאינם קיימים על המפה זה עשרות שנים.  

בכלי התקשורת וברשתות החברתיות אפשר למצוא עשרות קטעים שבהם מורים ותלמידים מספרים בגלוי על התמקדות תוכנית הלימודים בהכשרת הלבבות לקראת שחרורן של "האדמות, הבתים והכפרים שנכבשו" על ידי היהודים. בחדרי הכיתות תלויות מפות ובהן שמות המקומות שאליהם אמורים הפליטים, כהגדרתם, לשוב: עכו, צפת, בית־שאן, יפו, חיפה, נצרת ואפילו תל־אביב, הנקראת בפיהם תל א־רביע. "מלמדים אותנו שיפו היא אדמתנו ושאסור לנו לוותר עליה", אומר בסרט אחד הילדים.  

בסרט נראה מסדר בוקר באחד מבתי הספר לבנות של אונר"א ברצועת עזה. הנערות עומדות בשורות, ומולן אחת המורות, עטופה בחיג'אב. "הללו את פלסטין הערבית המשוחררת!" צווחת המורה בקול היסטרי, והבנות הקטנות חוזרות אחריה בהתלהבות: "הללו את חיי הנצח של השאהידים!" ו"ירושלים היא לנו, היא לנו, היא לנו!" 

חברת הכנסת לשעבר ממפלגת העבודה, עינת וילף, המשמשת כעמיתה במכון למדיניות העם היהודי, מסתובבת לאחרונה בין הפרלמנטים של המדינות התורמות ונפגשת עם נציגיהן, כמעין שגרירת הסברה של ישראל. היא מנסה להאיר את עיני העולם באשר לפעילותה השערורייתית של אונר"א.  

"אם תשאל את המדינות האלו, כולן יגידו לך שההתנחלויות הן המכשול לשלום", אומרת וילף. "איש לא יאמר שאין שלום מכיוון שהפלסטינים ממשיכים להאמין בזכות השיבה ומסרבים להכיר בזכות העם היהודי למדינה משלו בארצו, בכל גבול שהוא. 

"אונר"א אינה ארגון טרור, אבל היא מבטיחה שלארגוני הטרור הפלסטיניים יהיו מתגייסים חדשים בזה שהיא מחנכת דור אחר דור על כך שהם פליטים. 80 אחוזים מתושבי עזה אומרים שהם אינם חיים בבתיהם, והם מקבלים מארגון שהאותיות UN מופיעות בשמו גושפנקה רשמית לכך שהם פליטים, על אף העובדה שישראל יצאה מעזה ואין לה כל דרישות טריטוריאליות שם. כשאתה מכניס בטון לעזה, מדוע שישתמשו בו לבנות בית, אם בתפיסתם הבית הזה אינו שלהם? ברור שיעדיפו לבנות מנהרה לעבר מה שהם מאמינים שהוא ביתם".  

להפתעתה המרה, התברר לווילף שהבעיה היא אצלנו. דווקא שירותי הביטחון של ישראל, צה"ל והשב"כ, הם שמונעים כל פגיעה במעמדה של אונר"א ומעניקים לה, כלשונה, "כיפת ברזל". "נפגשתי עם אנשי קונגרס, אנשי ממשל ופרלמנטרים בכל העולם", היא מספרת, "ושאלתי אותם מדוע הם מעניקים תקציבי עתק לארגון שמנציח את רעיון 'פלשתין הגדולה' ושמקדם את תביעתם של צאצאי פליטי 1948 לחזור למקום שבו מעולם לא היו, ובכך הם מבטיחים שלא יהיה כאן שלום לעולם". 
 

פלסטינים מחכים בתור כדי לקבל מים מאנשי סוכנות אונר''א ברצועת עזה. צילום ארכיון: פלאש 90

אילו תשובות קבלת? 
"גיליתי שרבים מהם אינם לוקחים את דברי הפלסטינים על 'זכות השיבה' באותה רצינות שבה הם לוקחים כל פיסת תוכנית לבניית חדר בצריף בהתנחלויות. אמרתי להם שהם אינם מבינים את לב הסכסוך, שהפלסטינים רציניים מאוד ביחס לזה, ושזה מוקד הסכסוך". 

לדברי וילףֿ, היו חברי קונגרס אמריקנים שניסו לקדם חקיקה להפסקת התמיכה באונר"א. אולם מי שמנעה זאת הייתה דווקא ישראל. "אמרו לי שבכל פעם שניסו לקדם חקיקה או פעולה שתפסיק את התנהלות אונר"א או שביקשו לפגוע בתקציבה, קיבלו פנייה מנציגים רשמיים של מדינת ישראל לחדול מהפעילות. שוררת אצלנו תפיסה מעוותת שאונר"א עדיפה על חמאס, ואפילו על הרשות". 

האם 'צוק איתן' לא שכנע שאונר"א וחמאס חד הם? 
"אני חושבת שנוצרה הזדמנות ייחודית שבה ישראל צריכה לשקול את שינוי המדיניות שלה. אנשי מערכת הביטחון גילו עד כה ראייה צרה ואבסורדית. כשישראל רוצה להעלות משהו לסדר היום העולמי היא יודעת לעשות זאת, כמו למשל בנושא האיום האיראני. 

"אבל במערכת הביטחון ובמשרד החוץ יש חשש גדול להעלות את הנושא במפורש, כי זה אומר לגשת לליבת הסכסוך. מישהו במשרד החוץ אמר לי שהפניית זרקור לאונר"א היא תקיעת סכין בלחי הפלסטינית. גורמים בשב"כ אמרו לי שאם ניגע בנושא הזה, תפרוץ אינתיפאדה שלא ידענו כמותה". 

השר לעניינים אסטרטגיים, ד"ר יובל שטייניץ, מסכים כי גישת משרד הביטחון אינה נכונה. "אונר"א מאפשרת הסתה אנטי־ישראלית ואנטישמית קשה, כולל קריאה להשמדת ישראל, דה־לגיטימציה שלה וקריאה להרג יהודים וישראלים. צריך לשנות את הגדרת הארגון ולהביא לכך שתפקידיו יהיו לסיים את מעמד הפליטות במקום להנציחו". 

"אנחנו פועלים להעמיד במרכז את נושא ההסתה האנטישמית נגד ישראל המתקיימת במוסדות החינוך של הרשות הפלסטינית, בהם מוסדות אונר"א. נבצר מבינתי מדוע אונר"א עוסקת בבתי ספר. האין זה תפקיד הרשות?" 

שטייניץ סבור כי על הקונגרס האמריקני לשקול את הפסקת הסיוע לאונר"א כל עוד נמשכת ההסתה, ואומר כי הדגיש זאת בשיחותיו המדיניות בארצות הברית. יוסי קופרווסר, מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, מודה כי קיים מתח מובנה בין הרצון לאפשר לאונר"א להקל על מצוקת התושבים לבין האופן שבו הדבר מתבצע. 

"אונר"א משולבת במרקם החיים בעזה. רוב העובדים הם מורים, חלקם מזוהים עם חמאס. ידינו כבולות בקשר הגורדי הזה. ממשלת ישראל בהחלט מתלבטת בסוגיה הזאת". 

במערכת הביטחון מסבירים שבעייתי מאוד לתקוף גוף שנתפס בעולם כדואג לזכויות הפלסטינים ולמצוקתם. לדברי גורם במערכת, אפשר היה אולי לתת הד רחב יותר לסיפורים כמו מרפאת אונר"א שמולכדה, אבל צריך לזכור שהם גם מסייעים באמת לתושבים, ושאם הם לא יהיו שם, מישהו אחר, אולי גרוע יותר, ימלא את הוואקום. שינוי מסתורי במסמך השאלה הגדולה היא מדוע לא משקמים את הפליטים הפלסטינים, כפי שנעשה במשך עשרות שנים עם פליטים בכל העולם. כתמיד, התשובה טמונה באינטרסים, והפעם מדובר באלו של אותו רוב אוטומטי, פרו־ערבי, באו"ם. 
 

חמאס פועלים בחסות אונר''א. שיגור רקטה לעבר ישראל מרצועת עזה צילום: יוסי אלוני

עוד בשנות ה־50 הוצעה לאו"ם תוכנית מקיפה לשיקום הפליטים הפלסטינים, ואף הוקצה לכך תקציב עתק במונחי אותם ימים – 300 מיליון דולר. התוכנית טורפדה בעיקר בשל התנגדות מדינות שונות, אונר"א ומדינות ערב, שהבינו איזה פוטנציאל אדיר טמון בהנצחת הפליטות בכל הקשור לניגוח ישראל ולקידום "זכות השיבה". 

רוב פליטי העולם מטופלים בידי נציבות הפליטים של האו"ם – UNHCR. הפלסטינים הם הקבוצה היחידה הנהנית משירותיה הבלעדיים של סוכנות או"ם נפרדת משלהם, בעלת תקציבי מיליארדים וחיי נצח. 

בעוד שב־UNHCR מועסקים כ־8,000 עובדים המטפלים ב־33 מיליון פליטים ברחבי העולם (כלומר עובד לכל 4,300 פליטים) באונר"א יש יותר מ־30 אלף עובדים, רובם הגדול פלסטינים (כלומר עובד לכל 165 פליטים).  

תקציבה של UNHCR הוא כשלושה מיליארד דולר וחצי בשנה – כ־100 דולר לפליט, לעומת אונר"א, שלה תקציב של כמיליארד דולר – כ־200 דולר לפליט. פי שניים. בנוסף יש לאונר"א קרן פנסיה בשווי מיליארד דולר בבנקים שווייצריים, ולמעשה היא הפכה מזמן לגוף עצמאי שמקבל את תקציבו מהמדינות התורמות ואינו תלוי בחסדי האו"ם. 

העדויות הקשות על תפקודה של אונר"א מגיעות גם מבפנים. בינואר 2009 פרסם ג'יימס לינדסי, שהיה יועץ משפטי בכיר בסוכנות בשנים 2007-2000, מחקר נוקב על פעולותיה. בדו"ח בן 84 עמודים כתב לינדסי, בין היתר: "כישלונה של אונר"א (לשקם את הפליטים) נובע מהחלטה פוליטית". וגם: "במהלך השנים אימצה הסוכנות השקפה פוליטית שמעדיפה את הנרטיב הערבי והפלסטיני לאירועים במזרח התיכון". 

לדברי לינדסי, בכך שהסוכנות מחזקת את נרטיב הפליטות היא "עודדה פלסטינים להילחם מלחמות אבודות וריפתה את ידי הפלסטינים שרצו להתקדם לשלום". הדו"ח של לינדסי מתייחס גם למערכת החינוך של אונר"א, וקובע כי "תוכנית הלימודים בבתי הספר של אונר"א אינה תוכנית של שלום", "המפות בספרי הלימוד אינן כוללות את מדינת ישראל", ו"הטקסטים שבהם אינם מתייחסים ליהודים ולישראלים כאל אינדיבידואלים". 

מערכת יחסי הציבור של אונר"א משתמשת בשיטות מתוחכמות כדי לקנות לה ידידים בקרב ארגוני זכויות האדם וארגונים יהודיים. במשך יותר מעשר שנים הפיצו דוברי הארגון דיווח שמערכת החינוך שלו תיזום שיעורים בנושא השואה, וקצרו תשבחות אפילו באתר הרשמי של מערכת המודיעין בישראל. הידיעה זכתה לגינוי חריף מצד ממשלת חמאס בעזה. מדובר כמובן בעורבא פרח, ותוכנית לימודים כזו מעולם לא הוכנה. 

כשביקשו ממשלות ישראל, ארה"ב וקנדה לעיין בתוכנית על זכויות אדם וערכי דו־קיום שעליה הכריז הארגון, הם נענו כי החומר "עדיין בהכנה". הממשלה היחידה שקיבלה את התוכנית לידיה היא נורווגיה, המכירה בממשלת חמאס. אלא שמומחים דוברי ערבית שבחנו אותה מטעם העיתון הנורווגי 'דאגן', בהם ד"ר ארנון גרוס מהמחלקה הערבית של 'קול ישראל', מצאו כי התוכנית אינה מתייחסת כלל לזכויות יהודים ונוצרים, אלא מתרכזת בדיכוי זכויות אדם על ידי מדינת ישראל. 

בדין מספר כי בשנת 2000 השתתף ככתב זר במסיבת עיתונאים של שר החינוך הפלסטיני, לקראת צאתם לאור של ספרי הלימוד החדשים. "היו לי שישה כרכים, מלאי הסתה וטקסטים אנטי־ישראליים המחנכים לזכות השיבה. ביקשתי למסור אותם לשר החוץ דאז, שלמה בן־עמי. השר זרק אותם כאילו מדובר בספר הטלפונים של ניו־יורק. 

"כשיצאתי מבן־עמי קיבלתי טלפון מנציג הוותיקן בירושלים, והוא אמר לי שהאפיפיור יוחנן פאולוס השני מעוניין לראות את הספרים. שלחתי לו אותם. לימים סיפר לי נציג הוותיקן בירושלים, הקרדינל סאמבי שנפטר בינתיים, כי האפיפיור הזדעזע למקרא הספרים ואמר: 'ריח של נאציזם, של מחנות ריכוז, עולה באפי'". 

הארגון עצמו מנסה לרחוץ בניקיון כפיו ולהכחיש כל קשר לפעילות חמאס. לפי ההודעות שמפרסם דוברו הנמרץ, כריס גאנס, "אונר"א מקפידה על מדיניות ניטרלית של מתקניה ועל האיסור להכניס אליהם נשק". לעתים הוא מגנה בחריפות את מצבורי הטילים ש"מישהו" הניח בשטחי הסוכנות, כאילו מדובר בגמדי לילה קטנים. 

בניגוד לטענה אחרת של גאנס, שלפיה הארגון אינו מעסיק במודע אנשי חמאס, המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון מפרסם רשימה נכבדה של פעילי טרור שהועסקו בתפקידים שונים במוסדות החינוך של אונר"א, בהם סוהיל אל־הינדי, שהיה בין מארגני האינתיפאדה ולא אחת דיבר בשבח "השאהידים המעצבים את ההיסטוריה בגופם המתפוצץ". 

אונר"א טוענת כי בכל מקרה שבו מתגלה התנהגות בלתי הולמת, העובד מפוטר. עוד 'מחנך', עווד אל־קיק, שימש במקביל בתפקיד חשוב ביחידת ההנדסה וייצור האמל"ח של הג'יהאד האסלאמי ברצועה, וחוסל בתקיפת חיל האוויר על בית המלאכה שבו עבד. גם סעיד סיאם, שהיה שר הפנים בממשלת חמאס וממונה על כוח צבאי, שימש במשך 23 שנה מורה ומחנך בבתי הספר של אונר"א. 
 

בחסות האו''ם? חוגגים את הניצחון בעזה בסוף מבצע צוק איתן צילום: EPA

הוא חוסל ב־2009. שאלתי את גאנס בדבר פיטורי בכיר בארגון שאישר כי מועסקים בו אנשי חמאס וכי אין הוא רואה בכך כל רע. גאנס השיב כי אינו יודע במה מדובר. רצוי שיתעדכן, שכן מדובר באישיות בכירה ביותר - פטר האנסן, הנציב הכללי של אונר"א - שאמר בריאיון לרשת הקנדית CBC: "אני יודע שיש ברשימת מקבלי המשכורות של אונר"א אנשי חמאס, ואיני סבור שמדובר בפשע. לא כל איש חמאס הוא חמוש, ואיננו מפלים אנשים בקבלה לעבודה על סמך דעות פוליטיות". 

האנסן הושעה ממשרתו בעקבות הריאיון. כדי להבטיח גיוס מלא לפעילויות חמאס ממנה הארגון איש קשר בכל בית ספר, כולל בבתי הספר של אונר"א. התלמידים, בהם צעירים ביותר, עוברים אימונים צבאיים ושימוש בנשק בדרגות שונות. התוצאה היא, על פי הדו"ח, שרבים מפעילי גדודי אל־קסאם, בהם כאלה שנהרגו בפעולות טרור, החלו את דרכם בבתי הספר של אונר"א.  אני שואל את דובר אונר"א האם לדעתו חמאס הוא ארגון טרור. 

"יש דעות שונות באו"ם לגבי חמאס, הנעות מהגדרתו כארגון טרור ועד לאלה הסבורים שמדובר בתנועה פוליטית שניצחה בבחירות דמוקרטיות הוגנות", משיב גאנס. "אנו מחויבים למדיניות האו"ם, שכן אנו מנהלים ארגון הומניטרי בשטח הנתון לשליטת חמאס, ועל פי מדיניות האו"ם מותר לנו לנהל איתם קשרים כדי ליישם את המנדט ההומניטרי שניתן לנו". 

הזיהוי הכמעט בלעדי של אונר"א עם חמאס מציב בעיה קשה גם בפני הרשות הפלסטינית, המאבדת את התמיכה בה לטובת ארגון הטרור, לא מעט בעקבות השתלטות חמאס על מערכת החינוך הפלסטינית ברצועת עזה. בבחירות האחרונות לוועד העובדים של הסוכנות זכה חמאס ב־25 מתוך 27 המושבים. 

לידי המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון הגיעו עדויות ותלונות מצד עובדים סוציאליים ביהודה ושומרון שהמפקחים הללו משתלטים על הכספים הנכנסים לטובת פעולות הרווחה, ומעבירים אותם לצורכי ארגונם. בתקופת האינתיפאדה הראשונה מינה האו"ם קציני רווחה שיסייעו לפליטים, ומהר מאוד התברר שאלה היו אנשי פת"ח שהדבר היחיד שעשו הוא לעורר את המהומות. 

ישראל עצמה ממשיכה לספק לאונר"א 13 מיליון דולר במזומן, מדי חודש, והללו עוברים במחסום ארז במכוניות המשוריינות של 'ברינקס' ומשמשים מנוע כלכלי לחמאס. "יש פיקוח על הכספים המועברים לאונר"א", מבטיחים במשרד הביטחון ובבנק ישראל.  

לפני ארבע שנים הזהיר המרכז למורשת המודיעין (מל"מ) שהמלט הנכנס לעזה משמש לבניית מנהרות ולא לבתי ספר או לבתי חולים. "במנהל האזרחי אמרו שהם יודעים שהמלט מגיע לידיים פרטיות, אבל מי הן אותן ידיים פרטיות? מי שולט בעזה? לא חמאס?" תוהה בדין. 

"אתה יודע מתי הנושא ייבדק? כאשר יקום אחד ההורים השכולים של החיילים שנהרגו בגלל המנהרות, יחולל מהומות ויבקש לבדוק מדוע בנו נהרג כתוצאה ממנהרה שנבנתה מחומרים שהגיעו ממפעל ישראלי. לדעתי, לא ירחק היום שבו נהיה עדים לתביעה אזרחית נגד אונר"א בגין חלקה במלחמה".



http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/628/505.html##CODE##