אונר"א – סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים, מאמצת ככל הנראה פנים חדשות ומדיניות חדשה. ניתן לייחס שינויים אלה לקמפיין יחסי ציבור נועז שנועד להבטיח, בראש ובראשונה, את חידוש המנדט המוענק לסוכנות על ידי האו"ם ב-30 ליוני 2011. אין ספק כי אזכורים ל"רפורמה אדמיניסטרטיבית" מסייעים לקידום הדימוי של סוכנות שבה שולט הסדר הטוב1.
בנוסף, אונר"א מעוניינת להבטיח מימון מקסימאלי לפעילויותיה. בעוד שהרוב המוחלט של פעילות הסוכנות מומן בעבר על ידי תרומות ממדינות אינדיבידואליות באופן ישיר, אונר"א תרה כעת אחר משאבים פיננסים אשר מקורם בתקציב האו"ם השוטף.
אולם, שינויים אלו הינם טקטיים בלבד ואינם מייצגים ולו במעט את סוג הרפורמה אותה שואף המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון לקדם בדחיפות. ביסודם, פעולותיה של אונר"א לא השתנו כלל והבעיות אותן הן יוצרות נשארו קריטיות מתמיד. למעשה, השינויים הטקטיים להם אנו עדים, לא רק מנסים להסוות בעיות שורשיות, אלא גם מייצרות בעיות נוספות.
נציגות אונר"א בוושינגטון
אונר"א נמצאת בעיצומו של תהליך הקמת נציגות בוושינגטון הבירה, אשר המנדט שלה יהיה "ייצוג האינטרסים של אונר"א מול וושינגטון, ישויות אמריקאיות ממשלתיות ובלתי-ממשלתיות שבסיסן בבירה, עם שימת דגש מיוחד לקונגרס האמריקני ומחלקת המדינה האמריקאית [והמועצה לביטחון לאומי]" 2 .
אנשי מפתח בצוות המשרד יבצעו שתדלנות אצל "חברי קונגרס רלוונטיים ואנשי צוותם, על מנת לקדם הבנה לתפקידה של אונר"א בהקשר לנושאים האזוריים של המזרח התיכון [ו]לפעולות הסוכנות..."3.
בנוסף, "יעקוב המשרד על בסיס יומי אחר ההתפתחויות הרלוונטיות בסדר היום של הקונגרס האמריקאי, מתוך כוונה להשפיע ולהוביל את יישום אסטרטגית יצירת הקשרים והשתדלנות אשר מטרתן להביא ליחסים אופטימאליים בין אונר"א לקונגרס ולסוכנויות ממשלתיות ובלתי-ממשלתיות אחרות שבסיסן בבירה..."4 .
לבסוף, המשרד ינסח ויחיל "אסטרטגיה תקשורתית המיועדת לקהל האמריקאי, ובכללה הפצת מידע לתקשורת ולארגוני החברה האזרחית ומתן תגובות לשאלות מצד התקשורת ומצד ישויות אחרות..."5 .
הרצאות של ג'ון גינג
מאז פברואר 2011 יצא ג'ון גינג (ראש אונר"א ברצועת עזה עד ינואר 2011) לסיבובי הרצאות בקרב קהילות בארה"ב, בעיקר בקמפוסים של אוניברסיטאות אמריקאיות ולעיתים קרובות באמצעות ארגון הלל. באופן כללי, נושא ההרצאות היה רצועת עזה.
מה שראוי לציון הוא, שהרצאותיו של גינג קודמו ישירות על ידי ארגון7.
בפברואר 2011 עבר ג'ון גינג למשרד האו"ם לתאום עניינים הומאניטאריים (OCHA), שם הוא משמש כמנהל המבצעים. אולם, למרות זאת, בתאריך ה 22 לאפריל 2011, נאם ג'ון גינג בסניף הלל באוניברסיטת בראון, לאחר שקודם פעם נוספת על ידי8 J Street.
פעולותיה של אונר"א
במהלך השנים בהן חקר ותיעד את עבודתה של אונר"א, המרכז הגיע למסקנה שפעולותיה ומדיניותה מהוות גורם מאיץ מרכזי בהקשר לתסיסה ולרדיקליות באזורים פלסטינים. בפועל, דו"ח על אונר"א אותו פרסם המרכז בשנת 2003 מצביע על כך ש:
"המשך הסטאטוס קוו של פעולות אונר"א הינה בלתי רצויה ובלתי קבילה. סטאטוס קוו זה הרסני לרווחתם ארוכת הטווח של הפליטים כמו גם לאפשרויות לשלום במזרח התיכון"9.
לאור הקיצוניות הגוברת ברצועת עזה, מסקנה זו רלוונטית מתמיד.
אונר"א הינה הארגון הבינ"ל היחיד המוקדש באופן בלבדי לקבוצה אחת של פליטים. זהו מקרה ייחודי העומד בניגוד לנציבות הפליטים העליונה של האו"ם ( UNHCR), שאמונה על פעולות למען כל פליטי העולם, למעט אלו הנמצאים תחת המנדט של אונר"א.
יתרה מזאת, לנציבות העליונה מנדט למציאת פתרונות לבעיות פליטים. אך אונר"א מספקת רק עזרה הומאניטארית (חינוך, שרותי בריאות, רווחה, עזרה סוציאלית) וכחלק ממדיניותה נמנעה ממעורבות בפתרון יצירתי כלשהו לבעיית הפליטים הפלסטינים.
הסדר זה, שקיים למעלה מ-60 שנים, יצר מצב בעייתי ולא-שוויוני ביותר:
מדיניותה של הנציבות העליונה קוראת ליישוב קבע של הפליטים במהירות האפשרית, על מנת שיוכלו להמשיך בחייהם. כאשר השבתם לארץ מוצאם אפשרית, הדבר מתבצע, אך כאשר זה איננו אפשרי, לפליטים מוענק מעמד קבע במדינה אליה נמלטו או במדינה שלישית. כאשר מוענקת לפליטים אלה אזרחות, הם כבר לא נחשבים כפליטים.
לעומת זאת, אונר"א מצהירה שפליטים פלסטינים וצאצאיהם מפסיקים להיות פליטים רק אם "ישובו" לישראל, ממנה נסו הוריהם או סביהם ב-1948. אף אופציה אחרת ליישובם אינה נחשבת כקבועה – המעמד של הפליט נמשך גם אם יש לפלסטיני אזרחות מלאה במדינה אחרת. יתר על כן, ילדי הפליטים (דרך האבא), אשר מהווים כעת דור רביעי, ממשיכים לקבל את מעמד הפליט.
הבעיה שיוצרים כללים ייחודיים אלה
אוכלוסיית הפליטים הפלסטינים הינה אוכלוסיית הפליטים היחידה בעולם אשר גדלה בצעדי ענק במהלך השנים במקום להצטמצם. בעוד שההערכה הרווחת היא ש כ 500,000 עד 800,000 פליטים ברחו מישראל בשנת 1948, אונר"א מונה כיום יותר מארבעה מליון פליטים ברשומותיה.
פתרון בעיית הפליטים הפלסטינים מוגדר במסגרת המנדט של אונר"א כמבוסס על החלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם, בפסקה 11, המצהירה במשפט הפתיחה שלה ש"צריך להתיר לפליטים שרוצים לשוב לבתיהם ולגור בשלום עם שכניהם לעשות זאת במועד בר-היישום הקרוב ביותר".
מצד שני, החלטות העצרת הכללית הינן בגדר המלצות בלבד ונטולות משקל כלשהו בחוק הבינלאומי. למעשה, המנדט של אונר"א מתבסס על משפט אחד מתוך פיסקה גדולה יותר אשר מזכירה מגוון של דרכים לפתרון בעיית הפליטים כולל יישוב מחדש.
לבסוף, נותרת השאלה אם הפליטים אכן יחיו בשלום שם שכניהם הישראלים. עדויות המעידות על כך כמעט ואינן קיימות.
למרות כל זאת, הציבה אונר"א במשך יותר מששה עשורים את המושג "זכות השיבה" במרכז פעילותה. באופן קבוע מלמדים את הפליטים על הכפרים בישראל ממנו הגיעו הם או בני משפחתם – באופן המקבל חיזוקים במספר דרכים: החל ממקור הרישום בתעודות הזהות של הפליטים, דרך שמות הרחובות במחנות של אונר"א, וכלה בתכניות מיוחדות.
המסר המועבר לפליטים הינו, שיש להם זכות בלתי ניתנת לערעור לשוב, ושישראל היא זו שמונעת מהם לממשה.
אתר האינטרנט הרשמי של אונר"א מציג מספר ציטוטים מאת פליטים. ציטוטים אלה משקפים במדויק את המסר אשר הועבר להם על ידי אונר"א:
"נולדנו כאן, ואנו מתגוררים כאן, אך אנו זרים." (פליט בירדן)
"כל הילדים הפלסטינים רוצים ליהנות מזכויותיהם. אנו רוצים לחיות כמו כל אחד אחר". (פליט בעזה)
בעיות הנוצרות ממדיניות השיבה
הפליטים, הם בעצמם משלמים מחיר על מדיניות זו בכך שהם מוחזקים במצב ביניים ללא מדינה וללא יכולת למצוא קביעות ולהמשיך בחייהם. עובדה זו מהווה מצב של שלילת זכויות האדם שלהם – עובדה ממנה הקהילה הבינ"ל מתעלמת על פי רוב.
המציאות היא שהפליטים משמשים ככלי משחק פוליטיים אשר אולצו לחיות בחוסר ודאות כאשר למעשה ניתן היה לפתור את בעיותיהם. וזאת על מנת שניתן יהיה להשתמש בהם על מנת ללחוץ על ישראל. באופן עקבי במהלך השנים, ניסיונות להקל על תנאיהם הקשים של הפליטים נבלמו מאחר והדבר היה עלול לגרום להפחתת רצונם "לשוב".
עוד ביוני 1957, יושב ראש תת-הועדה למזרח הקרוב של ועדת החוץ של הסנאט האמריקאי דיווח בסופו של סקר:
"העובדה היא שמדינות ערב במהלך עשר שנים השתמשו בפליטים הפלסטינים כבני ערובה פוליטיים במאבקם בישראל. בעוד שנציגים ערבים באו"ם גינו את מצבם של אחיהם במחנות הפליטים, דבר לא נעשה לעזור להם בצורה פרקטית שמא המנוף הפוליטי נגד ישראל יאבד"12.
המצב לא רק שנמשך, הוא הוחמר במהלך השנים.
ב 1984, שר החוץ לשעבר מרדכי בן פורת כתב ש"שימור הדימוי של פליטים אומללים, חסרי בית, וחסרי פרוטה שלל כל אפשרות לטיפול בנושאים העומדים על סדר היום...הכספים שיועדו בתחילה למחיקת בעיית הפליטים הפכו לכלי עצמתי שמטרתו שימור הבעיה בעצמה"13.(דגש הוסף)
בהתאם להחלטת ממשלת ישראל בנושא, בן פורת התבקש על ידי ראש הממשלה דאז מנחם בגין לעסוק בדרכים להקל על מצבם של הפליטים אך מצא שמאמציו נחסמו בעקביות.
ראוי לציין באופן מיוחד שבשנת 1985, כאשר ישראל ניסתה להעביר פליטים לדיור קבע שנבנה בכספים מסוכנות הסיוע הקתולית, האו"ם התערב באופן רשמי. החלטת העצרת הכללית14 אסרה על ישראל להעביר פליטים אל מחוץ למקומות המחסה הזמניים שהוקמו, מכיוון שהדבר היה מפר את "זכותם הבלתי ניתנת לערעור לשוב לבתים אותם עזבו ב-1948".
התוצאה של מצב זה הייתה הקצנה של פליטים פלסטינים מתוסכלים, הרווים שנאה למדינת ישראל, אותה הם רואים כגורם לסבלם.
הקשר של אונר"א לחמאס
באופן בלתי נמנע, מצבם של הפליטים היווה קרקע פורייה לחברות בארגון החמאס ולתמיכה בו.
יתרה מכך, אונר"א, במקרה הטוב העלימה עין משיוכם של פליטים לחמאס, ולעיתים קרובות יותר תמכה ללא סייג במעורבות פליטים בטרור ובשימוש במתקניה לצורך פעילות טרור.
מעורבות עובדי אונר"א בארגון החמאס
הקשר הברור בין עובדי אונר"א לחמאס נובע מהעובדה ש כ 99% מעובדים אלו (למעט ההנהלה הבכירה) הינם פליטים פלסטינים בעצמם – וככאלה נתונים לאותם תסכולים וכעסים אותם חווים פליטים אחרים.
הקשר הזה נחשף ב 2002, בעיקר עקב כניסת צה"ל למחנות פליטים ביהודה ושומרון כחלק ממבצע "חומת מגן".
בראיון, ציין סא"ל (מיל.) יוני פיגל, לשעבר מושל צבאי בשטחים, ש"כל עוד עובדי אונר"א חברים בפתח, בחמאס או בחזית העממית לשחרור פלסטין, הם ידאגו לאינטרסים של מפלגתם במסגרת עבודתם... מי יבדוק אותם לוודא שהם אינם עושים זאת? אונר"א? הם אונר"א.15
מצב זה עודנו נמשך.
נוכחות חמאס בבתי הספר של אונר"א
איגוד המורים
באיגוד המורים של אונר"א ברצועת עזה – סקטור האיגודים הגדול ביותר – קרוב ל-7,000 חברים והבחירות לנציגי הוועדה המנהלת נערכות כל שלוש שנים.
החמאס (דרך שלוחת הבלוק האסלאמי)16 שולט באיגוד המורים של אונר"א ברצועת עזה זה למעלה מ-15 שנה. ב 2006, ניצחון החמאס היה מוחץ: בפעם הראשונה, מועמדיה זכו בכל 11 המושבים באיגוד המורים, דבר אשר הבטיח את שליטתם בבתי הספר של אונר"א בעזה17 .
הבלוק האסלאמי פועל בבתי הספר
הבלוק האסלאמי המשויך לחמאס (הנקרא בערבית אל-קוטלה אל-אסלאמיה) מפעיל תוכניות נרחבות בבתי הספר של אונר"א. תוכניות אלה מופעלות כבר ברמת חטיבות הביניים ומקדמות הסתה לג'יהאד והתנגדות לישראל.
נציגי הקוטלה פועלים בבתי הספר, כאשר על כל קבוצת נציגים מפקח יועץ (אמיר) אשר ממונה על ידי חמאס. המטרה היא לשבות את לבבותיהם של התלמידים על מנת ניתן יהיה לגייסם לזרוע הצבאית של החמאס במהלך התיכון או לאחר סיום הלימודים.
הדבר מתבצע דרך שימוש בתכניות עזר, אירועים מיוחדים, והצעות לעזרה, וכולל: מבצעי ניקיון; ביקור תלמידים חולים; חופשות; טורנירי כדורגל; נטיעת עצים בבתי הספר; עזרה בהכנה למבחנים; חידונים עם פרסים; הבאת להקות וזמרים המזוהים עם חמאס; וכיו"ב. הקוטלה מעניק למורים גם שי לחגים18.
להלן דוגמא, אחת מיני רבות למעורבות הקוטלה בבתי הספר: עז-א-דין עאדל אל-פארה, תלמיד בן 15 בכיתה ח' בחטיבת הביניים אל-קרארה של אונר"א, הצטרף לקוטלה והתמנה לועדת הדעוה ("הכשרת הלבבות"). לאחר שנהרג במבצע צה"לי בינואר 2009, פעילים בקוטלה בבית הספר תלו פוסטרים שכללו את תמונתו של אל-פארה במדים נושא נשק19.
פעילות טרור במחנות ומתקנים של אונר"א
מבצע "חומת מגן" שפך אף הוא אור על אופן השימוש במחנות הפליטים של אונר"א לצורך פעילות חבלנית.
בהתייחסו למחנה הפליטים ג'נין של אונר"א ב 2002, אמר סגן ראש הממשלה דאז, נתן שרנסקי:
"עשרות מחבלים מתאבדים נשלחו מהמקום הזה, הקטן יחסית. בשטח קטן זה של מחנה הפליטים ג'נין היו יותר חומרי נפץ מאשר ברוב הערים הגדולות ביהודה ושומרון. בוודאות, היה בו את ריכוז חומרי הנפץ הגדול ביותר באזור זה, אם לא בעולם כולו20.
במהלך השנים מאז:
מחבלים מבוקשים נמצאו מתחבאים בתוך בתי ספר של אונר"א.
מספר רב של מועדוני נוער המופעלים על ידי אונר"א במחנות הפליטים נתגלו כמקומות מפגש של מחבלים.
אש צלפים נורתה מבתי ספר של אונר"א ופצצות להתקפות מחבלים יוצרו בתוכם.
נעשה שימוש ברכבים של אונר"א – כולל באמבולנסים – להסעת נשק, תחמושת ומחבלים בדרכם לביצוע פיגועים21.
בשנים האחרונות מצב זה היה הבעייתי ביותר ברצועת עזה, בה הטרור נובע מתוך מחנות הפליטים של אונר"א וכן הוכח כי נעשה שימוש במחנות כאתרי שיגור לטילים, כמו גם לאחסנת טילים. מחנה הפליטים ג'בליה בצפון הרצועה ראוי ביותר לציון בהקשר זה.
במהלך מבצע "עופרת יצוקה", בדצמבר 2008 - ינואר 2009, המתיחות בין אונר"א לצה"ל גברה כאשר אונר"א האשימה את ישראל בפגיעה בלתי-מידתית במתקני אונר"א. כתגובה, סיפק צה"ל הוכחות להמצאות מחבלים בתוך או בשטח מתקנים אלה22.
התבטאויות פוליטיות ומסיתות של עובדי אונר"א
על פי המנדט שלה, אונר"א הינה ארגון הומאניטארי טהור. התבטאויות פוליטיות של עובדיה נמצאות בלתי-ראויות למנדט זה בכל מקרה. למרות זאת, תיעד המרכז במהלך השנים התבטאויות פוליטיות מגמתיות, מסיתות, ועוינות לישראל בצורה גלויה. להלן מספר דוגמאות:
במהלך מבצע "עופרת יצוקה", דובר אונר"א, כריס גאנס התבטא ברדיו23. לאחר שדיבר על מידתיות, ללא כל הבנה של המשמעות המשפטית של המושג, הוא התייחס לסיבות לשיגור הטילים לעבר אזרחי ישראל על ידי החמאס:
"אבל תן לי גם לומר שהשורש לרקטות – ואנשים בעזה אומרים לך זאת כל הזמן – ודרך אגב, אני גם מעביר זמן רב בעזה. הם יאמרו לך שזו ההתנגדות לכיבוש. זו הסיבה לרקטות...
"ומנקודת המבט של האו"ם, יש טריטוריה אחת כבושה. לכן, אם יש חייל ישראלי אחד הכובש את הגדה המערבית, אזי עזה עצמה נמצאת גם היא תחת כיבוש. אני חושש שכך פועל המשפט הבינ"ל. עזה עודנה תחת כיבוש. ועד שיתייחסו לסיבה שבבסיסה הכיבוש ולחנק, שהוא חלק מהכיבוש, אני פוחד על תושבי שדרות."
גאנס, שנשמע כאן כמו דובר חמאס, גם טועה לחלוטין בדבריו לגבי "כיבוש אחד".
באופן דומה, קארן אבו זייד, הנציבה הכללית של אונר"א דאז, בדתה האשמות בנאום שנשאה לאחר המבצע:
"הדבר העצוב ביותר הוא שכל הסקטור הפרטי – כל מפעל ובית מלאכה – נהרס. כל מי שעבד צריך להתחיל מהתחלה."24
בפועל, התקפותיה של ישראל היו נקודתיות ובוצעו על מנת לפגוע במטרות ספציפיות שזוהו. בנוסף, ניתן גם לשאול כיצד אבו זייד קבעה דבר כזה: איך היא ידעה שלא נשאר אף בית מלאכה עומד על תילו? זהו לא מקרה של הבעת אמפתיה לתושבי עזה אשר יכול להוביל לנטייה להגזמה. במקרה זה, המסקנה המתבקשת היא שאבו זייד סילפה מידע באופן זדוני למטרות פוליטיות.
ב 3 למאי 2010, בראיון במשרדו ברצועת עזה עם העיתון הנורבגי Aftenposten, מנהל המבצעים דאז של אונר"א בעזה, ג'ון גינג ציין שלקהילה הבינ"ל יש מחויבות לפעול בנוגע למצב בעזה. המצב כעת, אמר, הינו ש"ישראל מסרבת לנהוג בהגיון".
"לפיכך, אנו מבקשים מהקהילה הבינ"ל: הביאו לנו את האספקה לה אנו זקוקים על מנת לבנות מחדש ולהפעיל בתי ספר, הביאו לנו את הציוד אותו אנו צריכים לבתי-חולים ומרפאות. כולם יודעים עד כמה המצב נואש כאן ברצועת עזה לאחר כמעט שלוש שנים של סגר. אנו זקוקים לפעולה עכשיו..."
"ומי יעצור ספינה עם ציוד כגון חומרי לימוד וחומרים לבניית בתי ספר? במקרה כזה היינו מקבלים מציאות חדשה לקהילה הבינ"ל. מטרת הסגר אז תהיה הרס עזה, ולא הגנת ישראל"25.
יש יסוד ניכר להאמין שהתבטאות מסיתה זו שימשה לקידום המשט שניסה להגיע לעזה במאי 2010 ואשר הסתיים עם תוצאות כה הרסניות.
ספרי לימוד בבתי הספר של אונר"א
המדיניות של אונר"א הינה להשתמש בספרי הלימוד של המדינות השונות בהן ממוקמים בתי הספר שלה. כך לדוגמא, בסוריה, משתמשים בספרי הלימוד הנלמדים בבתי הספר הסורים.
בעזה וביהודה ושומרון, אונר"א משתמשת בספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית.
שמה של ישראל, למעט שני מקרים שוליים יוצאי דופן, לא מופיע באף אחת מהמפות.
מספר ערים ישראליות, כמו גם אתר ארכיאולוגי, אזור והר בתוך תחומי מדינת ישראל מוגדרים כפלסטינים.
ירושלים מוצגת כעיר פלסטינית.
שלום עם ישראל אינו מוזכר כלל, בעוד שמעודדים במשתמע מלחמה עם ישראל העושקת, הכובשת והתוקפנית.
נושא הפליטים מוזכר בהקשר של שיבת הפליטים העתידית לבתיהם מ 1948.
קיימים שבח ועידוד ליציאה למלחמת קודש – ג'יהאד.
יהודים וישראלים מוצגים כתככנים ורמאים.
מסקנות
על מנת לקדם מצב של שלום בין ישראל והפלסטינים ולהגן על זכויות האדם של הפליטים הפלסטינים – נקראות המדינות התורמות העיקריות לאונר"א – לסייע ביצירת השינויים הבאים באונר"א:
שינויי המנדט של אונר"א כך שיותאם לזה של נציבות הפליטים העליונה של האו"ם.
יצירת מאמץ כנה, מתמשך ומכוון של אונר"א להבטיח שפעילויות טרור לא יתרחשו בתוך מתקניה או בשטחם ושרכביה לא ישמשו למטרות טרור.
מניעה מהחמאס, במסווה הבלוק האסלאמי, להחזיק נוכחות בבתי הספר של אונר"א או לקיים בהם פעילויות.
מניעה מאנשים המשויכים לארגוני טרור, כולל לבלוק האסלאמי, לרוץ בבחירות לאיגוד המורים.
החלפת ספרי הלימוד הנלמדים בבתי הספר של אונר"א כיום, בספרים – הזמינים כיום – אשר מקדמים שלום ואשר מכירים בנוכחות הלגיטימית של ישראל כמדינה יהודית.
הקמת מנגנון ניטור אשר יספק שקיפות מלאה למעקב אחר הדרכים בהם אונר"א משתמשת בכספה.