אולם, שינויים אלו הינם טקטיים בלבד ואינם מייצגים ולו במעט את סוג הרפורמה אותה שואף המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון לקדם בדחיפות. ביסודם, פעולותיה של אונר"א לא השתנו כלל והבעיות אותן הן יוצרות נשארו קריטיות מתמיד. למעשה, השינויים הטקטיים להם אנו עדים, לא רק מנסים להסוות בעיות שורשיות, אלא גם מייצרות בעיות נוספות.

נציגות אונר"א בוושינגטון

אונר"א נמצאת בעיצומו של תהליך הקמת נציגות בוושינגטון הבירה, אשר המנדט שלה יהיה "ייצוג האינטרסים של אונר"א מול וושינגטון, ישויות אמריקאיות ממשלתיות ובלתי-ממשלתיות שבסיסן בבירה, עם שימת דגש מיוחד לקונגרס האמריקני ומחלקת המדינה האמריקאית [והמועצה לביטחון לאומי]" ² .  

אנשי מפתח בצוות המשרד יבצעו שתדלנות אצל "חברי קונגרס רלוונטיים ואנשי צוותם, על מנת לקדם הבנה לתפקידה של אונר"א בהקשר לנושאים האזוריים של המזרח התיכון [ו]לפעולות הסוכנות..."³.

בנוסף, "יעקוב המשרד על בסיס יומי אחר ההתפתחויות הרלוונטיות בסדר היום של הקונגרס האמריקאי, מתוך כוונה להשפיע ולהוביל את יישום אסטרטגית יצירת הקשרים והשתדלנות אשר מטרתן להביא ליחסים אופטימאליים בין אונר"א לקונגרס ולסוכנויות ממשלתיות ובלתי-ממשלתיות אחרות שבסיסן בבירה..."⁴ . 

לבסוף, המשרד ינסח ויחיל "אסטרטגיה תקשורתית המיועדת לקהל האמריקאי, ובכללה הפצת מידע לתקשורת ולארגוני החברה האזרחית ומתן תגובות לשאלות מצד התקשורת ומצד ישויות אחרות..."⁵ .

הרצאות של ג'ון גינג

מאז פברואר 2011 יצא ג'ון גינג (ראש אונר"א ברצועת עזה עד ינואר 2011) לסיבובי הרצאות בקרב קהילות בארה"ב, בעיקר בקמפוסים של אוניברסיטאות אמריקאיות ולעיתים קרובות באמצעות ארגון הלל.  באופן כללי, נושא ההרצאות היה רצועת עזה.

מה שראוי לציון הוא, שהרצאותיו של גינג קודמו ישירות על ידי ארגון⁷.

בפברואר 2011 עבר ג'ון גינג למשרד האו"ם לתאום עניינים הומאניטאריים (OCHA), שם הוא  משמש כמנהל המבצעים. אולם, למרות זאת, בתאריך ה 22 לאפריל 2011, נאם ג'ון גינג בסניף הלל באוניברסיטת בראון, לאחר שקודם פעם נוספת על ידי⁸ J Street.

פעולותיה של אונר"א

במהלך השנים בהן חקר ותיעד את עבודתה של אונר"א, המרכז הגיע למסקנה שפעולותיה ומדיניותה מהוות גורם מאיץ מרכזי בהקשר לתסיסה ולרדיקליות באזורים פלסטינים. בפועל, דו"ח על אונר"א אותו פרסם המרכז בשנת 2003 מצביע על כך ש:

"המשך הסטאטוס קוו של פעולות אונר"א הינה בלתי רצויה ובלתי קבילה. סטאטוס קוו זה הרסני לרווחתם ארוכת הטווח של הפליטים כמו גם לאפשרויות לשלום במזרח התיכון"⁹.  

לאור הקיצוניות הגוברת ברצועת עזה, מסקנה זו רלוונטית מתמיד.

כללים ייחודיים לפליטים פלסטינים¹⁰

אונר"א הינה הארגון הבינ"ל היחיד המוקדש באופן בלבדי לקבוצה אחת של פליטים. זהו מקרה ייחודי העומד בניגוד לנציבות הפליטים העליונה של האו"ם ( UNHCR), שאמונה על פעולות למען כל פליטי העולם, למעט אלו הנמצאים תחת המנדט של אונר"א.

יתרה מזאת, לנציבות העליונה מנדט למציאת פתרונות לבעיות פליטים. אך אונר"א מספקת רק עזרה הומאניטארית (חינוך, שרותי בריאות, רווחה, עזרה סוציאלית) וכחלק ממדיניותה נמנעה ממעורבות בפתרון יצירתי כלשהו לבעיית הפליטים הפלסטינים.

הסדר זה, שקיים למעלה מ-60 שנים, יצר מצב בעייתי ולא-שוויוני ביותר:

הבעיה שיוצרים כללים ייחודיים אלה

אוכלוסיית הפליטים הפלסטינים הינה אוכלוסיית הפליטים היחידה בעולם אשר גדלה בצעדי ענק במהלך השנים במקום להצטמצם. בעוד שההערכה הרווחת היא ש כ 500,000 עד 800,000 פליטים ברחו מישראל בשנת 1948, אונר"א מונה כיום יותר מארבעה מליון פליטים ברשומותיה.

עוד ביוני 1957, יושב ראש תת-הועדה למזרח הקרוב של ועדת החוץ של הסנאט האמריקאי דיווח בסופו של סקר:

"העובדה היא שמדינות ערב במהלך עשר שנים השתמשו בפליטים הפלסטינים כבני ערובה פוליטיים במאבקם בישראל. בעוד שנציגים ערבים באו"ם גינו את מצבם של אחיהם במחנות הפליטים, דבר לא נעשה לעזור להם בצורה פרקטית שמא המנוף הפוליטי נגד ישראל יאבד"¹².   

המצב לא רק שנמשך, הוא הוחמר במהלך השנים.

ב 1984, שר החוץ לשעבר מרדכי בן פורת כתב ש"שימור הדימוי של פליטים אומללים, חסרי בית, וחסרי פרוטה שלל כל אפשרות לטיפול בנושאים העומדים על סדר היום...הכספים שיועדו בתחילה למחיקת בעיית הפליטים הפכו לכלי עצמתי שמטרתו שימור הבעיה בעצמה"¹³.(דגש הוסף)

בהתאם להחלטת ממשלת ישראל בנושא, בן פורת התבקש על ידי ראש הממשלה דאז מנחם בגין לעסוק בדרכים להקל על מצבם של הפליטים אך מצא שמאמציו נחסמו בעקביות.

ראוי לציין באופן מיוחד שבשנת 1985, כאשר ישראל ניסתה להעביר פליטים לדיור קבע שנבנה בכספים מסוכנות הסיוע הקתולית, האו"ם התערב באופן רשמי. החלטת העצרת הכללית¹⁴ אסרה על ישראל להעביר פליטים אל מחוץ למקומות המחסה הזמניים שהוקמו, מכיוון שהדבר היה מפר את "זכותם הבלתי ניתנת לערעור לשוב לבתים אותם עזבו ב-1948".

"אבל תן לי גם לומר שהשורש לרקטות – ואנשים בעזה אומרים לך זאת כל הזמן – ודרך אגב, אני גם מעביר זמן רב בעזה. הם יאמרו לך שזו ההתנגדות לכיבוש. זו הסיבה לרקטות...
 

"ומנקודת המבט של האו"ם, יש טריטוריה אחת כבושה. לכן, אם יש חייל ישראלי אחד הכובש את הגדה המערבית, אזי עזה עצמה נמצאת גם היא תחת כיבוש. אני חושש שכך פועל המשפט הבינ"ל. עזה עודנה תחת כיבוש. ועד שיתייחסו לסיבה שבבסיסה הכיבוש ולחנק, שהוא חלק מהכיבוש, אני פוחד על תושבי שדרות."

גאנס, שנשמע כאן כמו דובר חמאס, גם טועה לחלוטין בדבריו לגבי "כיבוש אחד".

"הדבר העצוב ביותר הוא שכל הסקטור הפרטי – כל מפעל ובית מלאכה – נהרס. כל מי שעבד צריך להתחיל מהתחלה."²⁴

בפועל, התקפותיה של ישראל היו נקודתיות ובוצעו על מנת לפגוע במטרות ספציפיות שזוהו. בנוסף, ניתן גם לשאול כיצד אבו זייד קבעה דבר כזה: איך היא ידעה שלא נשאר אף בית מלאכה עומד על תילו? זהו לא מקרה של הבעת אמפתיה לתושבי עזה אשר יכול להוביל לנטייה להגזמה. במקרה זה, המסקנה המתבקשת היא שאבו זייד סילפה מידע באופן זדוני למטרות פוליטיות.

"לפיכך, אנו מבקשים מהקהילה הבינ"ל: הביאו לנו את האספקה לה אנו זקוקים על מנת לבנות מחדש ולהפעיל בתי ספר, הביאו לנו את הציוד אותו אנו צריכים לבתי-חולים ומרפאות. כולם יודעים עד כמה המצב נואש כאן ברצועת עזה לאחר כמעט שלוש שנים של סגר. אנו זקוקים לפעולה עכשיו..."

"ומי יעצור ספינה עם ציוד כגון חומרי לימוד וחומרים לבניית בתי ספר? במקרה כזה היינו מקבלים מציאות חדשה לקהילה הבינ"ל. מטרת הסגר אז תהיה הרס עזה, ולא הגנת ישראל"²⁵.

יש יסוד ניכר להאמין שהתבטאות מסיתה זו שימשה לקידום המשט שניסה להגיע לעזה במאי 2010 ואשר הסתיים עם תוצאות כה הרסניות.

מכון המחקר אימפקט ס.א (www.impact-se.org , IMPACT-SE), לשעבר CMIP, ערך ניתוח יסודי של ספרים אלה, תוך שימוש בקווים המנחים של אונסק"ו.
 
להלן מספר ממצאי יסוד:

 מסקנות
 
על מנת לקדם מצב של שלום בין ישראל והפלסטינים ולהגן על זכויות האדם של הפליטים הפלסטינים – נקראות המדינות התורמות העיקריות לאונר"א –  לסייע ביצירת השינויים הבאים באונר"א:
 

6 ראה הערות מפי מנהל J Street U דניאל מאי ב: “J Street U Brings John Ging to Campus:
http://jstreet.org/blog/j-street-u-brings-john-ging-to-campus/
7   ראה http://frontpagemag.com/2011/01/28/a-un-appointment-exposed/
8   מרשל איינהורן, מנהל הלל באוניברסיטת בראון, אמר בהתקשרות עם דוד בדין, מנהל המרכז, ב-21 לאפריל 2011, ש-J
      Street יצר קשר עם הלל והציע להביא את גינג ללא עלות.
9  http://www.israelbehindthenews.com/library/pdfs/UNWRAReport.pdf .
10   כל המידע המובא כאן נלקח מדו"ח אונר"א הנ"ל.
11   שם.
12   http://www.mfa.gov.il/MFA/Foreign+Relations/Israels+Foreign+Relations+since+1947/1947-1974/11+Statement+to+the+Special+Political+Committee+of.htm?WBCMODE=PresentationUnpCredits?
13   נדב אנר ומרדכי בן פורת, האם תמיד יהיו פליטים:  סקר והצעות לפתרון בעיית הפליטים במזרח התיכון, מרכז
      ההסברה, ירושלים, 1984, עמ' 36.::
14   ראה: www.un.org/documents/ga/res/40/a40r165.htm.
15   אליסון קפלן סומר, "אונר"א במשפט", Reform Judaism Magazine, חורף 2002, עמ' 42.
16  שיוך מפלגתי הוא תמיד בלתי רשמי, אבל ידוע לכל מי מייצג כל מועמד.
17   חאלד אבו טועמה, "חמאס זוכה בבחירות לאיגוד המורים בבתי הספר של האו"ם בעזה", הג'רוסלם פוסט, 29 למרץ,
      2009.
18   סא"ל (מיל.) יונתן דחוח הלוי, בהתקשרות ישירה עם המחבר. כדובר ערבית, הוא סיפק מידע המבוסס על מחקריו, על
      פי בקשה.  http://www.hudson-ny.org/733/unrwa-its-role-ingaza.
19  שם.
20   לקוח מאתר משרד החוץ: www.israel-mfa.gov.il
21  http://www.israelbehindthenews.com/library/pdfs/UNRWAOverviewAndCritique.pdf
22  http://www.hudson-ny.org/733/unrwa-its-role-in-gaza
23  תכנית חדשות רדיו לדמוקרטיה עכשיו! שדרן: עמי גודמן, 5 לינואר, 2009.
24  http://www.depauw.edu/news/?id=23119
25   http://www.israelbehindthenews.com/library/pdfs/UNRWA-2010.pdf