צ'ילה מציגה: פליטים פלשתינים סוג א' נועם בדין, עדי רבינוביץ'
הידעת כי האוכלוסיה הגדולה ביותר של פליטים פלשתינים מחוץ למזה"ת היא בצ'ילה? ולא רק, פליטים אלו זוכים לכל הזכויות המגיעות לזרים במדינה זו וגם מתפרנסים בכבוד הגוף האחראי לשיקומם: UNHCR - נציבות האו"ם לפליטים חובה לשאול: מה אונר"א, הגוף האחראי לשיקום אזרחים ברצועת עזה, עושה למען...?
רבים סבורים שעיסוק בהסברה מחייב להיות פוליטי (לרוב לצד הימני), אך לא כך הדבר. ההגדרה הנכונה של הסברה היא התעסקות בחשיפת שורש הבעיה והאמת שבשטח, ולא במתן פתרונות (מעשיים או לא)
יום חיים ברצועת עזה כ-1.5 מיליון תושבים לערך, כשרובם חיים במחנות הפליטים של אונר"א. אונר"א מנציחה את נושא הפליטים בעזה מעל 60 שנה, ללא תוכנית שיקום וללא תקווה לחיים נורמליים לתושבים. בשל כך, נגרם נזק מתמשך לתושבים משני צדי הגדר.
אחת הסיבות המרכזיות לירי הטילים לעבר שדרות והנגב המערבי בעשור האחרון, היא החינוך בבתי-הספר של אונר"א, בהם לומדים על זכות השיבה: ה"זכות" לחזור לאותם כפרים ערביים שנכבשו על-ידי ישראל, ביניהם: נג'יד (שדרות), אל מג'דל (אשקלון), אסדוד (אשדוד) ובאר סבע (באר שבע).
הדבר מפתיע כאשר מדובר באונר"א, ארגון אשר בהבנה של כולנו, הוא הומניטרי ושוחר-שלום, מה שמקשה על ישראל להסביר את מה שמתרחש באמת ברצועת עזה. מדוע אונר"א קיים? אפשר לקרוא בתחקיר שנכתב על-ידי התחקירן דוד בדין.
רבים סבורים שעיסוק בהסברה מחייב להיות פוליטי (לרוב לצד הימני), אך לא כך הדבר. ההגדרה הנכונה של הסברה היא התעסקות בחשיפת שורש הבעיה והאמת שבשטח, ולא במתן פתרונות (מעשיים או לא). הבנת המציאות כיום בשדרות ובעוטף עזה היא שלפנינו עוד שנים רבות של סכסוך עם חמאס, הגוף ששולט ברצועת עזה מאז יוני 2007, ומשתמש בתושבי הרצועה כבני ערובה במלחמתו נגד ישראל.
כיום, בעולם גלובלי, אנו חיים במציאות בה אנו מוקפים באנשים הבאים מתרבויות שונות, כשחלקם מוצאים עצמם במקום בו הלאום, החוקים והדת אינם מאפשרים להם חיים נורמליים ואמיתיים. לכן, על אונר"א, כגוף הומניטרי, החובה להתייחס לפלשתינים ברצועת עזה כעניין הומניטרי ולא פוליטי.
נשאלת השאלה - האם הדבר אפשרי? האם ניתן לסייע הומניטרית מבלי לקשור בכך את העניין הפוליטי? לשם כך הגענו - עדי רבינוביץ', תחקירנית הכתבה המתנדבת עם פליטים מאפריקה בישראל, ונועם בדין, מנהל "מרכז תקשורת חברתית שדרות", לצ'ילה, המדינה הראשונה אשר הסכימה לקלוט פליטים פלשתינים לתוכה ולשקם אותם. גילינו שהפלשתינים בצ'ילה קיבלו מעמד של "פליט", עם כל הזכויות הנלוות לכך.
קיים גוף העוזר לפליטים פלשתינים לעזוב את מחנות הפליטים ומסייע להם להתיישב בתנאים טובים והוגנים. הגוף נקרא UNHCR. במהלך ביקורנו בצ'ילה נפגשנו עם משפחות פליטים פלשתינים בקהילה אותה ייסד הארגון UNHCR, ועם נציג נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), מר פביו ורולי.
כשתוכנית הקליטה הסתיימה למעשה עבורם, עדיין יש להם כתובת לפנות אליה כשהם נתקלים בבעיה כלשהי, אך רובם אינם זקוקים לכך. בעקבות תוכנית השיקום, לרובם הגדול של הפליטים יש את היכולת להסתדר ולהתפרנס בכבוד
חיי הפליטים הפלשתינים בצ'ילה
בעיר לה קלרה שבצ'ילה פגשנו את משפחת חמלם. המשפחה הגיעה לצ'ילה בשנת 2008, לאחר שהות במחנות הפליטים בגבול עירק-סוריה. על-אף שבני המשפחה נאלצו לעזוב את משפחתם, הם מרוצים מאוד בצ'ילה. ארבעת ילדיהם הולכים לבית הספר ולומדים בין השאר גם אנגלית וספרדית. ההורים עובדים במסעדת אוכל ערבי במרכז העיר. הם חיים בדירה נחמדה עם סלון, מטבח, פינת אוכל, טלוויזיה וכל מה שדרוש לחיים נורמליים. גם הילדים הקטנים העידו בפנינו שהם נהנים מאוד לחיות בצ'ילה, ועד כמה התושבים מתייחסים אליהם יפה.
גם כיום, כשתוכנית הקליטה הסתיימה למעשה עבורם, עדיין יש להם כתובת לפנות אליה כשהם נתקלים בבעיה כלשהי, אך רובם אינם זקוקים לכך. בעקבות תוכנית השיקום, לרובם הגדול של הפליטים יש את היכולת להסתדר ולהתפרנס בכבוד. הם מקבלים את כל הזכויות שמקבלים זרים במדינה, ורובם עובדים במגוון עבודות, בעיקר במסעדות, בסופר-מרקטים, בחנויות וכמורים בבתי-ספר מוסלמיים.
כשביקרנו במסעדה המשפחתית של משפחת חמלם, ראינו עד כמה היא מבטאת את חייהם כפלשתינים בביתם החדש: המאכלים הערביים, תמונות המסגדים וגם דגל פלשתין. כך, משפחת חמלם, כמו פליטים אחרים שהגיעו לצ'ילה, הצליחה לבנות חיים חדשים וטובים בצ'ילה.
לבני המשפחה יש זהות והם מחזיקים במסמך רשמי של הרפובליקה של צ'ילה ("CEDULA DE IDENTIDAD EXTRANJERO") אשר מכיר בהם. מסמך זה תקף לחמש שנים. בעוד כשנה הם אמורים לקבל תעודת פליט, ובעוד שלוש שנים (לאחר תקופה של שבע שנים במדינה) הם עתידים לקבל דרכון.
נציג נציבות האו"ם לפליטים (UNCHR), פביו ורולי, מוסיף: "צ'ילה הייתה המדינה הראשונה שהסכימה לקבל את הפליטים הפלשתינים, והיוותה דוגמה למדינות אחרות שבעבר לא קיבלו את הפליטים, ובעקבות צ'ילה כן אישרו קבלת פליטים לארצם. בנוסף לכך, פרויקט מוצלח זה הוא דוגמה טובה של שיתוף פעולה בין הממשלה הצ'יליאנית, UNHCR, והחברה האזרחית בצ'ילה".
תוכנית שיקום הפליטים בצ'ילה
תוכנית שיקום הפליטים הפלשתינים נבעה מהחלטה תקדימית של ממשלת צ'ילה, לאשר את הגעת הפליטים ולתת להם הזדמנות להשתקם ולבנות את חייהם בצ'ילה. הארגון שהוציא לפועל את החלטת הממשלה היה, כאמור, נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), כאשר גם ארגון VIARICA השתתף בפרויקט.
חשוב לציין שהפרויקט זכה לתמיכה גם בקרב התושבים בצ'ילה. פביו ורולי, נציג הארגון, מספר על קבלת-פנים חמה וייחודית ועל סיקור תקשורתי נרחב. כחלק מתוכנית השיקום זכו הפליטים בין השאר לסבסוד דירה, לסיוע במציאת עבודה, ללמידת השפה המקומית וליצירת רשת חברתית.
כיום קהילה זו מכילה אלפי פליטים ששוקמו, והיא למעשה הקהילה הפלשתינית הגדולה בעולם, מחוץ לעולם הערבי.
מי הם הפליטים הפלשתינים החיים בצ'ילה?
משפחות הפליטים שפגשנו חיו בפלשתינה עד 1948, משם הם הגיעו לעירק. דווקא בזמן שלטונו של סדאם חוסיין זכו הפליטים לזכויות יתר, אך מאז הפלת משטרו הם סבלו מאיומים, מעינויים ומיחס בלתי אנושי. כתוצאה מכך רבים מהם הגיעו לגבול עירק-סוריה, שם שהו במחנות פליטים.
ממשלת צ'ילה שלחה נציגים לאזור והציעה לפלשתינים תוכנית שיקום בצ'ילה. כך, בשנת 2008, הגיעו אלפי פלשתינים בטיסה מאזור עירק לצ'ילה.
אז למה הפליטים בעזה לא מצליחים להשתקם?
המצב כיום הוא שברוב העולם לא מודעים לכך שאונר"א הוא למעשה הגוף האחראי לשיקום האזרחים ברצועת עזה. מבלי להיכנס להשקפות פוליטיות, ברור שמצבם של הפליטים ברצועת עזה אינו אידיאלי. עצוב לראות שארגונים שנועדו לעזור לאוכלוסיה, משתפים פעולה עם משטר וארגונים שונים אשר גרמו למצב הזה מלכתחילה.
לכן, לאור ההצלחה שראינו בצ'ילה ולאור הכישלון המתמשך ברצועת עזה, לדעתנו יש מקום להציג את האלטרנטיבה לאונר"א בדמות ארגון ה-UNHCR. למען עתיד טוב יותר לתושבים משני צדי הגדר.
ובאופן אישי, כמי שמביעים עניין בפעילות הומניטרית, ברצוננו לסיים במסר של הרב קוק באשר לאהבת כל אדם, באשר הוא אדם: "אהבת הבריות צריכה להיות בלב ובנשמה, אהבת כל אדם בייחוד, אהבת כל העמים בחפץ עילויים ותקומתם הרוחנית והחומרית - זהו קוד ההתייחסות לכל הנברא בצלם".
