התחקירים מעלים כי ספרי הלימוד הנלמדים בבתי הספר הוכנו למעשה על-ידי הרשות הפלשתינית. התכנים עוינים את מדינת ישראל, חותרים תחת קיומה, מעודדים את "זכות השיבה" של העם הפלשתיני ומעודדים נקיטת אלימות כלפיה וכלפי אזרחיה.
נביא כאן דוגמאות על קצה המזלג:
"החברה הפלשתינית נפגעה מאסון (נכבה) 1948 מצד הארגונים הציונים, כשמרבית הפלשתינים אולצו להגר מאדמתם ומדינת ישראל הוקמה בחלק מפלשתין" ("חינוך לאומי", כיתה ה' (2009).
"הארגונים הטרוריסטים הציוניים אילצו אלפי פלשתינים לעזוב את ארצם באיום בנשק, דבר שהביא להיווצרות בעית הפליטים" ("חינוך לאומי", כיתה ז' (2011)).
"מספר הפלשתינים בעולם הוא קרוב לתשעה מיליון... ארבעה מיליון ומחצה חיים בגלות מחוץ לפלשתין...מרביתם הם פליטים המחכים לשוב למולדת לאחר שגורשו ממנה" ("חינוך לאומי", כיתה ד', חלק א' (2011)).
"המחנה אינו נחשב למקום המגורים המקורי של הפליט הפלשתיני, אלא הוא מקום (מגורים) זמני שבו הוא אולץ לחיות. כל הפלשתינים מחכים לשיבתו של כל פלשתיני לעירו או לכפרו שמשם אולץ להגר" ("חינוך איסלאמי", כיתה ו', חלק א' (2011)).
"המחנה: מקום שהוקם עבור הפליטים הפלשתינים שאולצו לעזוב את עריהם וכפריהם בפלשתין ושמנוי וגמור עימם לחזור אליהם" ("חינוך לאומי", כיתה ב' (2001)).
"פעילות מס' 2: נמלא את המקום הריק בשם העצם המתאים...(הפליט)...חולם לשוב למולדתו" ("שפתנו היפה", כיתה ה', חלק א' (2011)).
"הבעה:... ביקרתי בעיר יפו ובעודי (משוטט) ברחובותיה ושכונותיה, ראיתי בית בסגנון ערבי שהיה ריק מיושביו. דימיתי אותו מסַפֵּר לי את סיפורו והוא אמר: ... (להשלמה על-ידי התלמיד)" ("קריאה וטקסטים", כיתה ט', חלק א' (2011)).
"אפשר לקשר בין הבית שבמחנה הפליטים ובין הבתים שעזבו הוריהם וסביהם (של התלמידים) בערים ובכפרים הפלשתינים ב-1948". ("ביתנו" - שיעור בציור, "אמנות ומלאכה", כיתה ב' - מדריך למורה (2001)).
"אנו נשוב
...מחר נשוב והדורות יאזינו
להלמות הצעדים בעת השיבה
נשוב עם הסופות הרועמות
עם הברק המקודש והכוכב
עם התקווה המכונפת והשירים
עם הנשר הדואה והעקב
אכן, ישובו אלפי קורבנות
קורבנות העושק יפתחו כל דלת"
("שפתנו היפה", כיתה ז', חלק א' (2002)).
למימוש זכות השיבה, תומך החומר הנלמד מפורשות בנקיטת אמצעים אלימים, במטרה, כך נטען בספרים הללו, לשחרר את אדמות העם הפלשתיני מידיה של מדינת ישראל. כך למשל:
"אנו שבים
שבים, שבים, אנו שבים
גבולות לא יהיו, גם לא מצודות ומבצרים
קראו בקול, הוי עקורים:
אנו שבים
שבים לבתים, לעמקים ולהרים
תחת דגלי התהילה, הג'יהאד והמאבק
בדם, הקרבה, אחווה ונאמנות
אנו שבים
שבים, הוי גבעות, שבים, הוי רמות
שבים לילדות, שבים לנעורים
לג'יהאד בגבעות ולקציר בארץ
אנו שבים"
("שפתנו היפה", כיתה ה', חלק א' (2011)).
"בוקר טוב, מולדתי - בוקר של תהילה וחירות אדומה רווית דם החללים.
מטלה: להתאים את שורות השיר לרגשות המובעים בקטעים שלהלן: "...בוקר של תהילה וחירות אדומה רוויית דם החללים... - התקווה לשחרור פלשתין" ("קריאה וטקסטים", כיתה ט', חלק א' (2011))".
(ההדגשות הוספו)
מדוגמאות אלו ורבות אחרות עולה בבירור כי הקטעים העוסקים ב"זכות השיבה" אינם נלמדים בבתי הספר רק כספרות נוסטלגיה, אלא הם משתלבים היטב בחזון פוליטי של לחימה בישראל עד להשמדתה.
בתי הספר האלה נמצאים בשטחי מדינת ישראל ובריבונותה, כלומר בירושלים, וככאלה הם נמצאים על-פי דין בפיקוחה של ממשלת ישראל, מוסדותיה ומשרדיה השונים. למיטב ידיעתי, בתי ספר אלה נהנים גם ממימון כספי של מדינת ישראל. ההשתתפות במימון מטילה גם על משרדך חובה חוקית לפקח על תוכן ספרי הלימוד הנלמדים בבתי הספר הללו ולפסול כל חומר לימודי החותר תחת יסודותיה של מדינת ישראל. הדבר נכון ביתר שאת, כשמדובר במסגרת של תוכנית לימודים מקיפה, המעודדת את התלמידים להכשיר את עצמם למאבק מזויין שנועד להביא לחיסולה של המדינה.
לפיכך, אני פונה אליך בבקשה לנקוט את הצעדים הבאים:
-
לערוך בדיקה דחופה ומעמיקה של תוכן ספרי-הלימוד ושל כל חומר לימודי הנלמד בבתי הספר ולדרוש את מחיקתו לאלתר של כל תוכן לימודי עויין, המתכחש לקיומה של מדינת ישראל, חותר תחתיה, מעודד את "זכות השיבה", או מעודד, במישרין או בעקיפין, שימוש באלימות נגדה או נגד תושביה.
-
להתנות את המשך הסיוע הכספי שנותנת מדינת ישראל לבתי הספר במחיקה של כל תוכן לימודי עוין מספרי הלימוד ובכך שלא יילמד בבתי הספר תוכן לימודי עוין כלשהו בכל אמצעי אחר לרבות בעל פה או באמצעי אלקטרוני.
-
לנקוט אמצעים משפטיים נגד אותם בתי ספר שלא יעמדו בדרישות הללו וכן נגד הגורמים המעורבים בהכנת התוכן הלימודי העויין ובהפצתו.
-
לדרוש מדי שנה, כתנאי להמשך מימון פעילות בית הספר ולהמשך הפעלתו, להציג בפני נציגי משרדך את ספרי הלימוד שיילמדו בשנה העוקבת.
|